以賽亞書 32

章 32

א הֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלָךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ׃

1 看哪，必有一位君王憑公義執政，眾首領也必按公平掌權。

ב וְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַֽחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָי֔וֹן כְּצֵ֥ל סֶֽלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה׃

2 必有一人像避風的所在，像躲暴雨的隱密處，像乾旱之地的溪流，又像乾渴之地中巨大磐石的蔭影。

ג וְלֹ֥א תִשְׁעֶ֖ינָה עֵינֵ֣י רֹאִ֑ים וְאָזְנֵ֥י שֹׁמְעִ֖ים תִּקְשַֽׁבְנָה׃

3 能看見之人的眼睛必不再被蒙蔽，能聽見之人的耳朵必側耳傾聽。

ד וּלְבַ֥ב נִמְהָרִ֖ים יָבִ֣ין לָדָ֑עַת וּלְשׁ֣וֹן עִלְּגִ֔ים תְּמַהֵ֖ר לְדַבֵּ֥ר צָחֽוֹת׃

4 輕率之人的心必明白通達，結巴之人的舌頭必說話流利清楚。

ה לֹֽא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד לְנָבָ֖ל נָדִ֑יב וּלְכִילַ֕י לֹ֥א יֵֽאָמֵ֖ר שֽׁוֹעַ׃

5 愚頑的人不再被稱為高尚，奸詐的人也不再被稱為尊貴。

ו כִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבּ֖וֹ יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשׂ֣וֹת חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהוָה֙ תּוֹעָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃

6 因為卑劣之人說卑劣的話，他的心圖謀罪孽，要行虛偽之事，說悖謬的話攻擊永恆者，使飢餓的人腹中空虛，使口渴的人沒有水喝。

ז וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמּ֣וֹת יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל ענוים [עֲנִיִּים֙] בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְי֖וֹן מִשְׁפָּֽט׃

7 奸詐之人的手段是邪惡的；他設計惡謀，用謊言毀滅困苦的人，連貧窮人申訴有理的時候也不放過。

ח וְנָדִ֖יב נְדִיב֣וֹת יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיב֥וֹת יָקֽוּם׃ (פ)

8 但高尚的人籌劃高尚的事，他也必因高尚的事而站立得穩。

ט נָשִׁים֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קוֹלִ֑י בָּנוֹת֙ בֹּֽטח֔וֹת הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי׃

9 安逸的婦女們啊，起來，聽我的聲音！自以為安穩的女子們啊，側耳聽我的話！

י יָמִים֙ עַל־שָׁנָ֔ה תִּרְגַּ֖זְנָה בֹּֽטְח֑וֹת כִּ֚י כָּלָ֣ה בָצִ֔יר אֹ֖סֶף בְּלִ֥י יָבֽוֹא׃

10 年復一年，自以為安穩的女子們啊，你們必驚慌戰兢；因為葡萄的收成必斷絕，收割的莊稼也不得歸入家中。

יא חִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת רְגָ֖זָה בֹּֽטְח֑וֹת פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲג֖וֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃

11 安逸的婦女們啊，你們要戰兢！自以為安穩的女子們啊，你們要驚慌！脫去衣服，赤身露體，只在腰間束上一塊遮蔽。

יב עַל־שָׁדַ֖יִם סֹֽפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃

12 她們必捶胸哀哭，為那美好的田地，為那多結果子的葡萄樹。

יג עַ֚ל אַדְמַ֣ת עַמִּ֔י ק֥וֹץ שָׁמִ֖יר תַּֽעֲלֶ֑ה כִּ֚י עַל־כָּל־בָּתֵּ֣י מָשׂ֔וֹשׂ קִרְיָ֖ה עַלִּיזָֽה׃

13 為我百姓的土地，那地上必長出荊棘和蒺藜；也為一切歡樂的房屋，為那歡騰的城。

יד כִּֽי־אַרְמ֣וֹן נֻטָּ֔שׁ הֲמ֥וֹן עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרוֹת֙ עַד־עוֹלָ֔ם מְשׂ֥וֹשׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃

14 因為宮殿必被撇棄，城中熙攘的人群必被撇下；山岡和瞭望塔必長久變為洞穴，成為野驢的樂處、羊群的草場。

טו עַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּר֑וֹם וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל וכרמל [וְהַכַּרְמֶ֖ל] לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃

15 直到恩寵之靈從高處傾注在我們身上，曠野就變為肥沃的田園，肥沃的田園被看作樹林。

טז וְשָׁכַ֥ן בַּמִּדְבָּ֖ר מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה בַּכַּרְמֶ֥ל תֵּשֵֽׁב׃

16 那時，公平必居於曠野，公義必常住在肥沃的田園。

יז וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם׃

17 行公義的作為必帶來平安，公義的工作必帶來平靜與安穩，直到永遠。

יח וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת׃

18 我的百姓必住在平安的居所、安穩的住處和寧靜的安歇之地。

יט וּבָרַ֖ד בְּרֶ֣דֶת הַיָּ֑עַר וּבַשִּׁפְלָ֖ה תִּשְׁפַּ֥ל הָעִֽיר׃

19 冰雹降下時，必落在樹林中；那城必坐落在低地。

כ אַשְׁרֵיכֶ֕ם זֹרְעֵ֖י עַל־כָּל־מָ֑יִם מְשַׁלְּחֵ֥י רֶֽגֶל־הַשּׁ֖וֹר וְהַחֲמֽוֹר׃ (ס)

20 在一切水邊撒種、任牛驢隨意行走的人哪，你們是有福的！