箴言 13

章 13

א בֵּ֣ן חָ֭כָם מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝לֵ֗ץ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃

1 智慧的兒子領受父親的管教；褻慢的人卻不聽責備。

ב מִפְּרִ֣י פִי־אִ֭ישׁ יֹ֣אכַל ט֑וֹב וְנֶ֖פֶשׁ בֹּגְדִ֣ים חָמָֽס׃

2 人因口中所結的果子，必享美好；奸詐人心裡所想的卻是強暴。

ג נֹצֵ֣ר פִּ֭יו שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ פֹּשֵׂ֥ק שְׂ֝פָתָ֗יו מְחִתָּה־לֽוֹ׃

3 謹守口舌的，得以保全性命；大張嘴唇的，必招致敗亡。

ד מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשׁ֣וֹ עָצֵ֑ל וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים תְּדֻשָּֽׁן׃

4 懶惰人心裡渴望，卻一無所得；殷勤人的心必得飽足。

ה דְּבַר־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א צַדִּ֑יק וְ֝רָשָׁ֗ע יַבְאִ֥ישׁ וְיַחְפִּֽיר׃

5 義人恨惡虛謊的話；惡人卻使人臭名遠揚、蒙受羞辱。

ו צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם־דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃

6 公義保護行為正直的人；邪惡卻使犯罪的人傾覆。

ז יֵ֣שׁ מִ֭תְעַשֵּׁר וְאֵ֣ין כֹּ֑ל מִ֝תְרוֹשֵׁ֗שׁ וְה֣וֹן רָֽב׃

7 有人裝作富有，卻一無所有；有人裝作貧窮，卻擁有大量財富。

ח כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עָשְׁר֑וֹ וְ֝רָ֗שׁ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃

8 人的財富可作他性命的贖價；窮人卻聽不見威嚇。

ט אוֹר־צַדִּיקִ֥ים יִשְׂמָ֑ח וְנֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃

9 義人的光明歡然照耀；惡人的燈卻要熄滅。

י רַק־בְּ֭זָדוֹן יִתֵּ֣ן מַצָּ֑ה וְאֶת־נ֖וֹעָצִ֣ים חָכְמָֽה׃

10 傲慢只會引起爭吵；智慧卻與互相商議的人同在。

יא ה֭וֹן מֵהֶ֣בֶל יִמְעָ֑ט וְקֹבֵ֖ץ עַל־יָ֣ד יַרְבֶּֽה׃

11 從虛妄得來的財富必漸漸減少；一點一點積攢的，必使財富增多。

יב תּוֹחֶ֣לֶת מְ֭מֻשָּׁכָה מַחֲלָה־לֵ֑ב וְעֵ֥ץ חַ֝יִּ֗ים תַּאֲוָ֥ה בָאָֽה׃

12 所盼望的遲延未至，令人心中憂傷；所願的一旦達成，就是生命樹。

יג בָּ֣ז לְ֭דָבָר יֵחָ֣בֶל ל֑וֹ וִירֵ֥א מִ֝צְוָ֗ה ה֣וּא יְשֻׁלָּֽם׃

13 藐視訓言的，必因此自受虧損；敬畏誡命的，必得賞報。

יד תּוֹרַ֣ת חָ֭כָם מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃

14 智慧人的教導是生命的泉源，使人避開死亡的網羅。

טו שֵֽׂכֶל־ט֭וֹב יִתֶּן־חֵ֑ן וְדֶ֖רֶךְ בֹּגְדִ֣ים אֵיתָֽן׃

15 美好的見識使人蒙受恩寵；奸詐人的道路卻是艱難的。

טז כָּל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת וּ֝כְסִ֗יל יִפְרֹ֥שׂ אִוֶּֽלֶת׃

16 凡精明的人都憑知識行事；愚昧人卻張揚自己的愚妄。

יז מַלְאָ֣ךְ רָ֭שָׁע יִפֹּ֣ל בְּרָ֑ע וְצִ֖יר אֱמוּנִ֣ים מַרְפֵּֽא׃

17 奸惡的使者必陷入禍患；忠信的使臣卻帶來醫治。

יח רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשׁוֹמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃

18 棄絕管教的，貧窮和羞辱必臨到他；謹守責備的，必得尊榮。

יט תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃

19 心願得以實現，使人心中甘甜；遠離惡事，卻是愚昧人所厭惡的。

כ הלוך [הוֹלֵ֣ךְ] אֶת־חֲכָמִ֣ים וחכם [יֶחְכָּ֑ם] וְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃

20 與智慧人同行的，必得智慧；與愚昧人結伴的，必受損害。

כא חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת־צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם־טֽוֹב׃

21 禍患追趕犯罪的人；義人卻必得善報。

כב ט֗וֹב יַנְחִ֥יל בְּנֵֽי־בָנִ֑ים וְצָפ֥וּן לַ֝צַּדִּ֗יק חֵ֣יל חוֹטֵֽא׃

22 善人留下產業給子孫後代；罪人的財富卻為義人積存。

כג רָב־אֹ֭כֶל נִ֣יר רָאשִׁ֑ים וְיֵ֥שׁ נִ֝סְפֶּ֗ה בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃

23 窮人開墾的田地出產豐富的糧食；卻有人因不按正道行事而滅亡。

כד חוֹשֵׂ֣ךְ שִׁ֭בְטוֹ שׂוֹנֵ֣א בְנ֑וֹ וְ֝אֹהֲב֗וֹ שִֽׁחֲר֥וֹ מוּסָֽר׃

24 不肯用杖管教的，是恨惡他的兒子；疼愛兒子的，必及早管教他。

כה צַדִּ֗יק אֹ֭כֵל לְשֹׂ֣בַע נַפְשׁ֑וֹ וּבֶ֖טֶן רְשָׁעִ֣ים תֶּחְסָֽר׃ (פ)

25 義人吃得心滿意足；惡人的肚腹卻常缺乏。