約伯記 17

章 17

א רוּחִ֣י חֻ֭בָּלָה יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ קְבָרִ֥ים לִֽי׃

1 我的心靈已經衰敗，我的日子已經消逝，墳墓正為我預備好了。

ב אִם־לֹ֣א הֲ֭תֻלִים עִמָּדִ֑י וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃

2 確實有嘲弄我的人在我身邊，我的眼睛不斷看著他們惹我發怒。

ג שִֽׂימָה־נָּ֭א עָרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ מִֽי ה֝֗וּא לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃

3 求你現在為我立下憑據，在你面前為我作保吧！還有誰肯與我擊掌作保呢？

ד כִּֽי־לִ֭בָּם צָפַ֣נְתָּ מִּשָּׂ֑כֶל עַל־כֵּ֝֗ן לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃

4 因為你蒙蔽了他們的心，使他們不明事理，所以你必不高舉他們。

ה לְ֭חֵלֶק יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃

5 人用諂媚的話對朋友說話，他兒女的眼睛必要衰殘。

ו וְֽ֭הִצִּגַנִי לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶֽהְיֶֽה׃

6 他使我成了萬民的笑柄，我在眾人面前成了一面鼓。

ז וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י וִֽיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃

7 我的眼睛因憂憤而昏花，我的肢體都像影子一樣。

ח יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃

8 正直的人必因此驚駭，無辜的人必奮起攻擊偽善的人。

ט וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃

9 然而義人仍要堅守他的道路，手潔淨的人必越來越剛強。

י וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם תָּ֭שֻׁבוּ וּבֹ֣אוּ נָ֑א וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃

10 但是你們眾人都請再回來吧！你們儘管來，我在你們當中卻找不到一個有智慧的人。

יא יָמַ֣י עָ֭בְרוּ זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃

11 我的日子已經過去，我的計劃都已斷絕，我心中長久懷抱的意念也都斷絕了。

יב לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ א֝֗וֹר קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃

12 他們把黑夜變成白晝；因為黑暗，光明顯得十分短暫。

יג אִם־אֲ֭קַוֶּה שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃

13 既然我所盼望的只是以陰間為家，在黑暗中鋪好我的床榻，

יד לַשַּׁ֣חַת קָ֭רָאתִי אָ֣בִי אָ֑תָּה אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָֽרִמָּֽה׃

14 我對墓穴說：「你是我的父親」；對蛆蟲說：「你是我的母親、我的姊妹」；

טו וְ֭אַיֵּה אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃

15 那麼，我的盼望在哪裡呢？我所盼望的，有誰能看見呢？

טז בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃ (ס)

16 我的肢體必下到陰間，那時要一同在塵土中安息。