約伯記 19

章 19

א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
1 約伯回答說：
ב עַד־אָ֭נָה תּוֹגְי֣וּן נַפְשִׁ֑י וּֽתְדַכְּאוּנַ֥נִי בְמִלִּֽים׃
2 你們使我心裡憂傷，用言語壓碎我，要到幾時呢？
ג זֶ֤ה עֶ֣שֶׂר פְּ֭עָמִים תַּכְלִימ֑וּנִי לֹֽא־תֵ֝בֹ֗שׁוּ תַּהְכְּרוּ־לִֽי׃
3 你們羞辱我已經十次了；你們待我如同陌生人，竟不覺得羞愧。
ד וְאַף־אָמְנָ֥ם שָׁגִ֑יתִי אִ֝תִּ֗י תָּלִ֥ין מְשׁוּגָתִֽי׃
4 即使我真的犯了錯，我的過錯也只留在我自己身上。
ה אִם־אָ֭מְנָם עָלַ֣י תַּגְדִּ֑ילוּ וְתוֹכִ֥יחוּ עָ֝לַ֗י חֶרְפָּתִּֽי׃
5 你們若真要向我妄自尊大，拿我所受的羞辱來指責我，
ו דְּֽעוּ־אֵ֭פוֹ כִּי־אֱל֣וֹהַּ עִוְּתָ֑נִי וּ֝מְצוּד֗וֹ עָלַ֥י הִקִּֽיף׃
6 那麼你們要知道，是上帝屈枉了我，用祂的網羅圍困我。
ז הֵ֤ן אֶצְעַ֣ק חָ֭מָס וְלֹ֣א אֵעָנֶ֑ה אֲ֝שַׁוַּ֗ע וְאֵ֣ין מִשְׁפָּֽט׃
7 看哪，我喊冤說：「強暴！」卻得不到回應；我呼求救助，卻沒有公道。
ח אָרְחִ֣י גָ֭דַר וְלֹ֣א אֶעֱב֑וֹר וְעַ֥ל נְ֝תִיבוֹתַ֗י חֹ֣שֶׁךְ יָשִֽׂים׃
8 祂用籬笆攔住我的道路，使我不能過去；又使我的路徑被黑暗籠罩。
ט כְּ֭בוֹדִי מֵעָלַ֣י הִפְשִׁ֑יט וַ֝יָּ֗סַר עֲטֶ֣רֶת רֹאשִֽׁי׃
9 祂剝去了我的尊榮，摘去了我頭上的冠冕。
י יִתְּצֵ֣נִי סָ֭בִיב וָאֵלַ֑ךְ וַיַּסַּ֥ע כָּ֝עֵ֗ץ תִּקְוָתִֽי׃
10 祂在四面拆毀我，我就消逝了；祂拔除我的盼望，如同拔起一棵樹。
יא וַיַּ֣חַר עָלַ֣י אַפּ֑וֹ וַיַּחְשְׁבֵ֖נִי ל֣וֹ כְצָרָֽיו׃
11 祂向我發怒，把我當作祂的仇敵。
יב יַ֤חַד ׀ יָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗יו וַיָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣י דַּרְכָּ֑ם וַיַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יב לְאָהֳלִֽי׃
12 他的軍隊一同前來，築起道路攻擊我，在我帳棚的四圍安營。
יג אַ֭חַי מֵעָלַ֣י הִרְחִ֑יק וְ֝יֹדְעַ֗י אַךְ־זָ֥רוּ מִמֶּֽנִּי׃
13 祂使我的弟兄遠離我；認識我的人都待我冷酷無情，與我疏遠。
יד חָדְל֥וּ קְרוֹבָ֑י וּֽמְיֻדָּעַ֥י שְׁכֵחֽוּנִי׃
14 我的親人都不再來往，我的知己朋友都忘記了我。
טו גָּ֘רֵ֤י בֵיתִ֣י וְ֭אַמְהֹתַי לְזָ֣ר תַּחְשְׁבֻ֑נִי נָ֝כְרִ֗י הָיִ֥יתִי בְעֵינֵיהֶֽם׃
15 寄居在我家中的人和我的婢女都把我當作外人；在他們眼中，我成了異鄉人。
טז לְעַבְדִּ֣י קָ֭רָאתִי וְלֹ֣א יַעֲנֶ֑ה בְּמוֹ־פִ֝֗י אֶתְחַנֶּן־לֽוֹ׃
16 我呼喚我的僕人，他卻不回答；我得親口向他懇求。
יז ר֭וּחִֽי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃
17 我的心意在我妻子看來是陌生的；我向我家中養大的孩子們懇求。
יח גַּם־עֲ֭וִילִים מָ֣אֲסוּ בִ֑י אָ֝ק֗וּמָה וַיְדַבְּרוּ־בִֽי׃
18 連小孩子也藐視我；我一站起來，他們就出言譏諷我。
יט תִּֽ֭עֲבוּנִי כָּל־מְתֵ֣י סוֹדִ֑י וְזֶֽה־אָ֝הַ֗בְתִּי נֶהְפְּכוּ־בִֽי׃
19 我所有的知心密友都厭惡我；我所愛的人也都轉過來與我為敵。
כ בְּעוֹרִ֣י וּ֭בִבְשָׂרִי דָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑י וָ֝אֶתְמַלְּטָ֗ה בְּע֣וֹר שִׁנָּֽי׃
20 我的骨頭緊貼著我的皮和肉；我只剩下牙齦得以倖免。
כא חָנֻּ֬נִי חָנֻּ֣נִי אַתֶּ֣ם רֵעָ֑י כִּ֥י יַד־אֱ֝ל֗וֹהַּ נָ֣גְעָה בִּֽי׃
21 我的朋友們啊，可憐我吧，可憐我吧！因為上帝的手擊打了我。
כב לָ֭מָּה תִּרְדְּפֻ֣נִי כְמוֹ־אֵ֑ל וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י לֹ֣א תִשְׂבָּֽעוּ׃
22 你們為甚麼像上帝一樣逼迫我？我的肉身還不能讓你們滿足嗎？
כג מִֽי־יִתֵּ֣ן אֵ֭פוֹ וְיִכָּתְב֣וּן מִלָּ֑י מִֽי־יִתֵּ֖ן בַּסֵּ֣פֶר וְיֻחָֽקוּ׃
23 但願我的話現在就被寫下來！但願它們被銘刻在書卷上！
כד בְּעֵט־בַּרְזֶ֥ל וְעֹפָ֑רֶת לָ֝עַ֗ד בַּצּ֥וּר יֵחָצְבֽוּן׃
24 用鐵筆和鉛，把它們永遠鑿刻在磐石上！
כה וַאֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי גֹּ֣אֲלִי חָ֑י וְ֝אַחֲר֗וֹן עַל־עָפָ֥ר יָקֽוּם׃
25 但我知道，那為我伸冤的是活著的，祂終必在塵土之上長存。
כו וְאַחַ֣ר ע֭וֹרִֽי נִקְּפוּ־זֹ֑את וּ֝מִבְּשָׂרִ֗י אֶֽחֱזֶ֥ה אֱלֽוֹהַּ׃
26 在我的皮被這樣擊破以後，我從自己的肉身看出上帝的刑罰。
כז אֲשֶׁ֤ר אֲנִ֨י ׀ אֶֽחֱזֶה־לִּ֗י וְעֵינַ֣י רָא֣וּ וְלֹא־זָ֑ר כָּל֖וּ כִלְיֹתַ֣י בְּחֵקִֽי׃
27 這是我獨自看見的，是我自己的眼睛看見，而不是外人；我的腎腸在我腹中耗盡了。
כח כִּ֣י תֹ֭אמְרוּ מַה־נִּרְדָּף־ל֑וֹ וְשֹׁ֥רֶשׁ דָּ֝בָ֗ר נִמְצָא־בִֽי׃
28 你們若說：「我們為甚麼要逼迫他？」又說事情的根源是在我身上找到的，
כט גּ֤וּרוּ לָכֶ֨ם ׀ מִפְּנֵי־חֶ֗רֶב כִּֽי־חֵ֭מָה עֲוֺנ֣וֹת חָ֑רֶב לְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּן שדין [שַׁדּֽוּן׃] (ס)
29 你們自己要懼怕刀劍，因為這樣的忿怒是招來刀劍的罪孽，好叫你們知道確有審判。
上一章下一章