約伯記 3

章 3

א אַחֲרֵי־כֵ֗ן פָּתַ֤ח אִיּוֹב֙ אֶת־פִּ֔יהוּ וַיְקַלֵּ֖ל אֶת־יוֹמֽוֹ׃ (פ)
1 此後，約伯開口咒詛自己出生的那一天。
ב וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃
2 約伯高聲說：
ג יֹ֣אבַד י֭וֹם אִוָּ֣לֶד בּ֑וֹ וְהַלַּ֥יְלָה אָ֝מַ֗ר הֹ֣רָה גָֽבֶר׃
3 願我出生的那一天滅沒，連那有人說「懷了男胎」的那一夜也一同滅沒。
ד הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י חֹ֥שֶׁךְ אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמָּ֑עַל וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃
4 願那一天變為黑暗；願上帝不從上面眷顧它，也不讓光明照在它上面。
ה יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת תִּשְׁכָּן־עָלָ֣יו עֲנָנָ֑ה יְ֝בַעֲתֻ֗הוּ כִּֽמְרִ֥ירֵי יֽוֹם׃
5 願黑暗和死蔭玷污它；願密雲停在它上面；願它們像正午肆虐的邪害那樣驚嚇它。
ו הַלַּ֥יְלָה הַהוּא֮ יִקָּחֵ֪ה֫וּ אֹ֥פֶל אַל־יִ֭חַדְּ בִּימֵ֣י שָׁנָ֑ה בְּמִסְפַּ֥ר יְ֝רָחִ֗ים אַל־יָבֹֽא׃
6 願那一夜被幽暗奪去；願它不在一年的日子中歡喜，不被列入月份的數目。
ז הִנֵּ֤ה הַלַּ֣יְלָה הַ֭הוּא יְהִ֣י גַלְמ֑וּד אַל־תָּבֹ֖א רְנָנָ֣ה בֽוֹ׃
7 看哪，願那一夜孤寂荒涼；願其中沒有歡呼的聲音。
ח יִקְּבֻ֥הוּ אֹרְרֵי־י֑וֹם הָ֝עֲתִידִ֗ים עֹרֵ֥ר לִוְיָתָֽן׃
8 願那些咒詛日子的人、那些隨時準備激起哀號的人，咒詛那夜。
ט יֶחְשְׁכוּ֮ כּוֹכְבֵ֪י נִ֫שְׁפּ֥וֹ יְקַו־לְא֥וֹר וָאַ֑יִן וְאַל־יִ֝רְאֶ֗ה בְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃
9 願那一夜黃昏的星宿變為黑暗；願它盼望光明，卻毫無所得；願它看不見晨曦的眼眸。
י כִּ֤י לֹ֣א סָ֭גַר דַּלְתֵ֣י בִטְנִ֑י וַיַּסְתֵּ֥ר עָ֝מָ֗ל מֵעֵינָֽי׃
10 因為它沒有關閉我母腹的門，也沒有使苦難從我眼前隱藏。
יא לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע׃
11 我為何不在出母胎時就死去？為何不在出腹時就氣絕？
יב מַ֭דּוּעַ קִדְּמ֣וּנִי בִרְכָּ֑יִם וּמַה־שָּׁ֝דַ֗יִם כִּ֣י אִינָֽק׃
12 為何有膝蓋迎接我？為何有乳房讓我吸吮？
יג כִּֽי־עַ֭תָּה שָׁכַ֣בְתִּי וְאֶשְׁק֑וֹט יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז ׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי׃
13 不然，我現在早已躺臥安靜；我早已睡了，那時我就得到安息。
יד עִם־מְ֭לָכִים וְיֹ֣עֲצֵי אָ֑רֶץ הַבֹּנִ֖ים חֳרָב֣וֹת לָֽמוֹ׃
14 我早已和世上的君王與謀士同在，就是那些為自己重建荒廢之地的人。
טו א֣וֹ עִם־שָׂ֭רִים זָהָ֣ב לָהֶ֑ם הַֽמְמַלְאִ֖ים בָּתֵּיהֶ֣ם כָּֽסֶף׃
15 或者和那些擁有黃金、用銀子裝滿自己房屋的王侯同在。
טז א֤וֹ כְנֵ֣פֶל טָ֭מוּן לֹ֣א אֶהְיֶ֑ה כְּ֝עֹלְלִ֗ים לֹא־רָ֥אוּ אֽוֹר׃
16 或者像那被埋藏、未到期而落的胎，我就不會存在；如同從未見過光的嬰孩。
יז שָׁ֣ם רְ֭שָׁעִים חָ֣דְלוּ רֹ֑גֶז וְשָׁ֥ם יָ֝נ֗וּחוּ יְגִ֣יעֵי כֹֽחַ׃
17 在那裡，惡人停止攪擾；在那裡，筋疲力盡的人得享安息。
יח יַ֭חַד אֲסִירִ֣ים שַׁאֲנָ֑נוּ לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ ק֣וֹל נֹגֵֽשׂ׃
18 被囚的人一同安然自在，再也聽不見督工的吆喝聲。
יט קָטֹ֣ן וְ֭גָדוֹל שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חָפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו׃
19 卑微的和尊貴的都在那裡，奴僕也脫離主人，得享自由。
כ לָ֤מָּה יִתֵּ֣ן לְעָמֵ֣ל א֑וֹר וְ֝חַיִּ֗ים לְמָ֣רֵי נָֽפֶשׁ׃
20 為何有光賜給受苦的人？為何有生命賜給心中愁苦的人？
כא הַֽמְחַכִּ֣ים לַמָּ֣וֶת וְאֵינֶ֑נּוּ וַֽ֝יַּחְפְּרֻ֗הוּ מִמַּטְמוֹנִֽים׃
21 他們盼望死亡，死亡卻不來；他們搜尋死亡，比挖掘隱藏的寶藏更加切切。
כב הַשְּׂמֵחִ֥ים אֱלֵי־גִ֑יל יָ֝שִׂ֗ישׂוּ כִּ֣י יִמְצְאוּ־קָֽבֶר׃
22 他們若能找到墳墓，就會歡喜快樂，甚至雀躍歡騰。
כג לְ֭גֶבֶר אֲשֶׁר־דַּרְכּ֣וֹ נִסְתָּ֑רָה וַיָּ֖סֶךְ אֱל֣וֹהַּ בַּעֲדֽוֹ׃
23 為何把光賜給一個道路被隱藏、又被上帝四面圍困的人呢？
כד כִּֽי־לִפְנֵ֣י לַ֭חְמִי אַנְחָתִ֣י תָבֹ֑א וַֽיִּתְּכ֥וּ כַ֝מַּ֗יִם שַׁאֲגֹתָֽי׃
24 因為我還沒吃飯，嘆息就先來到；我的哀號如水般傾瀉而出。
כה כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי׃
25 因為我所恐懼的臨到了我，我所懼怕的也降到我身上。
כו לֹ֤א שָׁלַ֨וְתִּי ׀ וְלֹ֖א שָׁקַ֥טְתִּי וְֽלֹא־נָ֗חְתִּי וַיָּ֥בֹא רֹֽגֶז׃ (פ)
26 我不得安寧，不得平靜，也不得安息，攪擾卻臨到了。
上一章下一章