約伯記 30

章 30

א וְעַתָּ֤ה ׀ שָֽׂחֲק֣וּ עָלַי֮ צְעִירִ֥ים מִמֶּ֗נִּי לְיָ֫מִ֥ים אֲשֶׁר־מָאַ֥סְתִּי אֲבוֹתָ֑ם לָ֝שִׁ֗ית עִם־כַּלְבֵ֥י צֹאנִֽי׃
1 可是如今，比我年輕的人卻嘲笑我；他們的父親，我從前看不起，連讓他們與我看守羊群的狗同列都不屑。
ב גַּם־כֹּ֣חַ יְ֭דֵיהֶם לָ֣מָּה לִּ֑י עָ֝לֵ֗ימוֹ אָ֣בַד כָּֽלַח׃
2 就連他們手中的力氣，對我又有什麼用處？他們的壯年精力早已衰敗。
ג בְּחֶ֥סֶר וּבְכָפָ֗ן גַּ֫לְמ֥וּד הַֽעֹרְקִ֥ים צִיָּ֑ה אֶ֝֗מֶשׁ שׁוֹאָ֥ה וּמְשֹׁאָֽה׃
3 他們因貧乏和饑荒而孤苦無依，逃到乾旱之地，躲進荒蕪淒涼的黑暗之中。
ד הַקֹּטְפִ֣ים מַלּ֣וּחַ עֲלֵי־שִׂ֑יחַ וְשֹׁ֖רֶשׁ רְתָמִ֣ים לַחְמָֽם׃
4 他們在灌木叢間採摘鹹草，以羅騰樹的根當作糧食。
ה מִן־גֵּ֥ו יְגֹרָ֑שׁוּ יָרִ֥יעוּ עָ֝לֵ֗ימוֹ כַּגַּנָּֽב׃
5 他們被人從人群中驅逐出去；人們追著他們吶喊，如同追喊盜賊一般。
ו בַּעֲר֣וּץ נְחָלִ֣ים לִשְׁכֹּ֑ן חֹרֵ֖י עָפָ֣ר וְכֵפִֽים׃
6 他們只得住在溪谷的裂縫裡，住在塵土的洞穴和岩石的穴中。
ז בֵּין־שִׂיחִ֥ים יִנְהָ֑קוּ תַּ֖חַת חָר֣וּל יְסֻפָּֽחוּ׃
7 他們在灌木叢中如野驢般嘶叫，聚集在蕁麻底下。
ח בְּֽנֵי־נָ֭בָל גַּם־בְּנֵ֣י בְלִי־שֵׁ֑ם נִ֝כְּא֗וּ מִן־הָאָֽרֶץ׃
8 他們是卑賤之人的子孫，是無名之輩的後代，被人從這地上打壓、驅逐出去。
ט וְ֭עַתָּה נְגִינָתָ֣ם הָיִ֑יתִי וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לְמִלָּֽה׃
9 如今，我竟成了他們編唱嘲弄的歌曲，成了他們口中的話柄。
י תִּֽ֭עֲבוּנִי רָ֣חֲקוּ מֶ֑נִּי וּ֝מִפָּנַ֗י לֹא־חָ֥שְׂכוּ רֹֽק׃
10 他們厭惡我，遠遠躲開我，毫不顧忌地當著我的面吐唾沫。
יא כִּֽי־יתרו [יִתְרִ֣י] פִ֭תַּח וַיְעַנֵּ֑נִי וְ֝רֶ֗סֶן מִפָּנַ֥י שִׁלֵּֽחוּ׃
11 因為祂解開了我的弓弦，使我受苦；他們就在我面前甩脫了韁轡。
יב עַל־יָמִין֮ פִּרְחַ֪ח יָ֫ק֥וּמוּ רַגְלַ֥י שִׁלֵּ֑חוּ וַיָּסֹ֥לּוּ עָ֝לַ֗י אָרְח֥וֹת אֵידָֽם׃
12 這群小輩在我右邊站起來，推開我的腳，又修築他們禍害我的道路來攻擊我。
יג נָתְס֗וּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י לְהַוָּתִ֥י יֹעִ֑ילוּ לֹ֖א עֹזֵ֣ר לָֽמוֹ׃
13 他們拆毀我的道路，一味加重我的災禍，其實這對他們毫無益處。
יד כְּפֶ֣רֶץ רָחָ֣ב יֶאֱתָ֑יוּ תַּ֥חַת שֹׁ֝אָ֗ה הִתְגַּלְגָּֽלוּ׃
14 他們像從寬闊的破口一擁而入，趁著黑暗翻滾著向我湧來。
טו הָהְפַּ֥ךְ עָלַ֗י בַּלָּ֫ה֥וֹת תִּרְדֹּ֣ף כָּ֭רוּחַ נְדִבָתִ֑י וּ֝כְעָ֗ב עָבְרָ֥ה יְשֻׁעָתִֽי׃
15 驚恐轉而臨到我身上，如風一般追趕我的尊榮；我的福樂如雲彩般消逝了。
טז וְעַתָּ֗ה עָ֭לַי תִּשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשִׁ֑י יֹ֭אחֲז֣וּנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃
16 如今，我的魂在我裡面傾倒而出；困苦的日子將我抓住了。
יז לַ֗יְלָה עֲ֭צָמַי נִקַּ֣ר מֵעָלָ֑י וְ֝עֹרְקַ֗י לֹ֣א יִשְׁכָּבֽוּן׃
17 夜裡，我的骨頭被刺透，從我身上脫落；我的筋脈也不得安歇。
יח בְּרָב־כֹּ֭חַ יִתְחַפֵּ֣שׂ לְבוּשִׁ֑י כְּפִ֖י כֻתָּנְתִּ֣י יַֽאַזְרֵֽנִי׃
18 在極大的力量之下，我的衣服變了樣；它像我內袍的領口一樣，緊緊纏住我。
יט הֹרָ֥נִי לַחֹ֑מֶר וָ֝אֶתְמַשֵּׁ֗ל כֶּעָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
19 祂把我扔在泥中，我就變得如同塵土和灰燼一般。
כ אֲשַׁוַּ֣ע אֵ֭לֶיךָ וְלֹ֣א תַעֲנֵ֑נִי עָ֝מַ֗דְתִּי וַתִּתְבֹּ֥נֶן בִּֽי׃
20 我向你呼求，你卻不回答我；我站著默然無聲，你就定睛察看我。
כא תֵּהָפֵ֣ךְ לְאַכְזָ֣ר לִ֑י בְּעֹ֖צֶם יָדְךָ֣ תִשְׂטְמֵֽנִי׃
21 你轉而以殘忍待我，用你大能的手懷恨攻擊我。
כב תִּשָּׂאֵ֣נִי אֶל־ר֭וּחַ תַּרְכִּיבֵ֑נִי וּ֝תְמֹגְגֵ֗נִי תשוה [תּוּשִׁיָּֽה׃]
22 你把我提起，放在風中，使我乘風飄蕩；又使我力氣衰竭而消融。
כג כִּֽי־יָ֭דַעְתִּי מָ֣וֶת תְּשִׁיבֵ֑נִי וּבֵ֖ית מוֹעֵ֣ד לְכָל־חָֽי׃
23 因為我知道，你必使我歸於死亡，到那為一切活人所定的居所。
כד אַ֣ךְ לֹא־בְ֭עִי יִשְׁלַח־יָ֑ד אִם־בְּ֝פִיד֗וֹ לָהֶ֥ן שֽׁוּעַ׃
24 然而祂伸手，並不是要使人淪為廢墟；即使降下災禍，祂也使他們得著安慰。
כה אִם־לֹ֣א בָ֭כִיתִי לִקְשֵׁה־י֑וֹם עָֽגְמָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י לָאֶבְיֽוֹן׃
25 難道我沒有為遭遇苦難的人哭泣嗎？難道我的心沒有為窮乏的人憂傷嗎？
כו כִּ֤י ט֣וֹב קִ֭וִּיתִי וַיָּ֣בֹא רָ֑ע וַֽאֲיַחֲלָ֥ה לְ֝א֗וֹר וַיָּ֥בֹא אֹֽפֶל׃
26 可是我盼望美好，災禍卻臨到；我等候光明，黑暗卻來到。
כז מֵעַ֖י רֻתְּח֥וּ וְלֹא־דָ֗מּוּ קִדְּמֻ֥נִי יְמֵי־עֹֽנִי׃
27 我的心腸翻騰，總不停息；困苦的日子迎面臨到我身上。
כח קֹדֵ֣ר הִ֭לַּכְתִּי בְּלֹ֣א חַמָּ֑ה קַ֖מְתִּי בַקָּהָ֣ל אֲשַׁוֵּֽעַ׃
28 我身上發黑，四處行走，卻不是被日頭曬黑的；我在會眾中站起來，大聲呼求。
כט אָ֭ח הָיִ֣יתִי לְתַנִּ֑ים וְ֝רֵ֗עַ לִבְנ֥וֹת יַעֲנָֽה׃
29 我成了野狗的弟兄，成了鴕鳥的同伴。
ל ע֭וֹרִי שָׁחַ֣ר מֵעָלָ֑י וְעַצְמִי־חָ֝֗רָה מִנִּי־חֹֽרֶב׃
30 我的皮膚在我身上發黑；我的骨頭因炎熱而焦枯。
לא וַיְהִ֣י לְ֭אֵבֶל כִּנֹּרִ֑י וְ֝עֻגָבִ֗י לְק֣וֹל בֹּכִֽים׃
31 我的琴轉為悲哀，我的簫成了哭泣之人的聲音。
上一章下一章