約伯記 6

章 6

א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

1 約伯回答說：

ב ל֗וּ שָׁק֣וֹל יִשָּׁקֵ֣ל כַּעְשִׂ֑י והיתי [וְ֝הַוָּתִ֗י] בְּֽמֹאזְנַ֥יִם יִשְׂאוּ־יָֽחַד׃

2 但願我的憤懣能確實被稱一稱，願我的災禍一同放在天平上！

ג כִּֽי־עַתָּ֗ה מֵח֣וֹל יַמִּ֣ים יִכְבָּ֑ד עַל־כֵּ֝֗ן דְּבָרַ֥י לָֽעוּ׃

3 因為如今它必比海沙更重，所以我的言語含糊結巴。

ד כִּ֤י חִצֵּ֪י שַׁדַּ֡י עִמָּדִ֗י אֲשֶׁ֣ר חֲ֭מָתָם שֹׁתָ֣ה רוּחִ֑י בִּעוּתֵ֖י אֱל֣וֹהַּ יַֽעַרְכֽוּנִי׃

4 因為全能者的箭在我身上，它們的毒，我的靈喝盡了；上帝的驚嚇排列陣勢攻擊我。

ה הֲיִֽנְהַק־פֶּ֥רֶא עֲלֵי־דֶ֑שֶׁא אִ֥ם יִגְעֶה־שּׁ֝֗וֹר עַל־בְּלִילֽוֹ׃

5 野驢有青草，豈會嘶叫？牛有草料，豈會吼叫？

ו הֲיֵאָכֵ֣ל תָּ֭פֵל מִבְּלִי־מֶ֑לַח אִם־יֶשׁ־טַ֝֗עַם בְּרִ֣יר חַלָּמֽוּת׃

6 淡而無味的東西，沒有鹽豈能下嚥？濃烈之物引出的唾液，又豈有滋味？

ז מֵאֲנָ֣ה לִנְגּ֣וֹעַ נַפְשִׁ֑י הֵ֝֗מָּה כִּדְוֵ֥י לַחְמִֽי׃

7 我心不肯觸碰的東西，現在卻像我飯桌上的墊布一樣。

ח מִֽי־יִ֭תֵּן תָּב֣וֹא שֶֽׁאֱלָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י יִתֵּ֥ן אֱלֽוֹהַּ׃

8 惟願我所求的能夠實現，惟願上帝賜下我所盼望的！

ט וְיֹאֵ֣ל אֱ֭לוֹהַּ וִֽידַכְּאֵ֑נִי יַתֵּ֥ר יָ֝ד֗וֹ וִֽיבַצְּעֵֽנִי׃

9 願上帝樂意把我壓碎，願祂鬆開祂的手，將我剪除！

י וּ֥תְהִי ע֨וֹד ׀ נֶ֘חָ֤מָתִ֗י וַאֲסַלְּדָ֣ה בְ֭חִילָה לֹ֣א יַחְמ֑וֹל כִּי־לֹ֥א כִ֝חַ֗דְתִּי אִמְרֵ֥י קָדֽוֹשׁ׃

10 這仍會是我的安慰：我在戰慄中焦灼地懇求，願祂不要顧惜，因為我從未違棄那聖者的言語。

יא מַה־כֹּחִ֥י כִֽי־אֲיַחֵ֑ל וּמַה־קִּ֝צִּ֗י כִּֽי־אַאֲרִ֥יךְ נַפְשִֽׁי׃

11 我有甚麼力氣，還能等候？我的結局又算甚麼，還要我忍耐下去？

יב אִם־כֹּ֣חַ אֲבָנִ֣ים כֹּחִ֑י אִֽם־בְּשָׂרִ֥י נָחֽוּשׁ׃

12 我的力氣豈是石頭的力氣？我的肉身豈是銅造的？

יג הַאִ֬ם אֵ֣ין עֶזְרָתִ֣י בִ֑י וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה נִדְּחָ֥ה מִמֶּֽנִּי׃

13 難道我裡面沒有幫助我的嗎？難道智謀已從我身上被驅逐了嗎？

יד לַמָּ֣ס מֵרֵעֵ֣הוּ חָ֑סֶד וְיִרְאַ֖ת שַׁדַּ֣י יַעֲזֽוֹב׃

14 向朋友吝於施恩慈的人，就是離棄了對全能者的敬畏。

טו אַ֭חַי בָּגְד֣וּ כְמוֹ־נָ֑חַל כַּאֲפִ֖יק נְחָלִ֣ים יַעֲבֹֽרוּ׃

15 我的弟兄們以詭詐待我，好像溪流；又像溪流的河道，水流過去就消逝了。

טז הַקֹּדְרִ֥ים מִנִּי־קָ֑רַח עָ֝לֵ֗ימוֹ יִתְעַלֶּם־שָֽׁלֶג׃

16 這些溪流因結冰而發黑，雪藏在其中，不見蹤影。

יז בְּ֭עֵת יְזֹרְב֣וּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חֻמּ֗וֹ נִדְעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃

17 天氣一轉暖，它們就消減斷絕；天一炎熱，它們就從原處消失無蹤。

יח יִ֭לָּ֣פְתוּ אָרְח֣וֹת דַּרְכָּ֑ם יַעֲל֖וּ בַתֹּ֣הוּ וְיֹאבֵֽדוּ׃

18 它們流經的路徑曲折偏轉，升入虛無之中，就此消亡。

יט הִ֭בִּיטוּ אָרְח֣וֹת תֵּמָ֑א הֲלִיכֹ֥ת שְׁ֝בָ֗א קִוּוּ־לָֽמוֹ׃

19 提瑪的商隊在張望，示巴的旅隊對它們滿懷期盼。

כ בֹּ֥שׁוּ כִּֽי־בָטָ֑ח בָּ֥אוּ עָ֝דֶ֗יהָ וַיֶּחְפָּֽרוּ׃

20 他們因曾滿心倚靠而羞愧；來到那裡，就滿面羞慚。

כא כִּֽי־עַ֭תָּה הֱיִ֣יתֶם לא [ל֑וֹ] תִּֽרְא֥וּ חֲ֝תַ֗ת וַתִּירָֽאוּ׃

21 如今你們也成了這樣的溪流；你們看見災禍，就懼怕了。

כב הֲ‍ֽכִי־אָ֭מַרְתִּי הָ֣בוּ לִ֑י וּ֝מִכֹּחֲכֶ֗ם שִׁחֲד֥וּ בַעֲדִֽי׃

22 我何曾說過：«你們給我些甚麼»？或說：«從你們的財物中拿出來，為我送禮»？

כג וּמַלְּט֥וּנִי מִיַּד־צָ֑ר וּמִיַּ֖ד עָרִיצִ֣ים תִּפְדּֽוּנִי׃

23 或說：«救我脫離敵人的手»？或說：«贖我脫離強暴之人的手»？

כד ה֭וֹרוּנִי וַאֲנִ֣י אַחֲרִ֑ישׁ וּמַה־שָּׁ֝גִ֗יתִי הָבִ֥ינוּ לִֽי׃

24 你們若教導我，我就閉口不言；請叫我明白我在何事上錯了。

כה מַה־נִּמְרְצ֥וּ אִמְרֵי־יֹ֑שֶׁר וּמַה־יּוֹכִ֖יחַ הוֹכֵ֣חַ מִכֶּֽם׃

25 正直的言語何等有力！但你們的責辯，究竟證明了甚麼呢？

כו הַלְהוֹכַ֣ח מִלִּ֣ים תַּחְשֹׁ֑בוּ וּ֝לְר֗וּחַ אִמְרֵ֥י נֹאָֽשׁ׃

26 你們以為能用言語來責辯嗎？絕望之人說的話，你們竟當作風一般。

כז אַף־עַל־יָת֥וֹם תַּפִּ֑ילוּ וְ֝תִכְר֗וּ עַל־רֵֽיעֲכֶֽם׃

27 你們甚至會讓孤兒絆倒跌落，又為你們的朋友挖陷坑。

כח וְ֭עַתָּה הוֹאִ֣ילוּ פְנוּ־בִ֑י וְעַל־פְּ֝נֵיכֶ֗ם אִם־אֲכַזֵּֽב׃

28 現在請你們轉過來看看我，看我是否當著你們的面說謊。

כט שֻֽׁבוּ־נָ֭א אַל־תְּהִ֣י עַוְלָ֑ה ושבי [וְשׁ֥וּבוּ] ע֝וֹד צִדְקִי־בָֽהּ׃

29 請你們回心再想一想，不要再有不公；請你們再回頭想想，我在這事上仍是公義的。

ל הֲיֵשׁ־בִּלְשׁוֹנִ֥י עַוְלָ֑ה אִם־חִ֝כִּ֗י לֹא־יָבִ֥ין הַוּֽוֹת׃

30 我的舌頭上豈有不義？我的上膛豈不能辨別邪惡的言語？