耶利米哀歌 5

章 5

א זְכֹ֤ר יְהוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הביט [הַבִּ֖יטָה] וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃
1 永恆者啊，求你記念我們所遭遇的事；求你觀看，看看我們所受的羞辱。
ב נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנָכְרִֽים׃
2 我們的產業轉歸了陌生人，我們的房屋歸了外邦人。
ג יְתוֹמִ֤ים הָיִ֙ינוּ֙ אין [וְאֵ֣ין] אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת׃
3 我們成了孤兒，沒有父親；我們的母親如同寡婦。
ד מֵימֵ֙ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃
4 我們喝自己的水要花錢買，我們的木柴要付價錢才能得來。
ה עַ֤ל צַוָּארֵ֙נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לא [וְלֹ֥א] הֽוּנַ֖ח לָֽנוּ׃
5 我們的頸項負著重軛，受人追逼；我們勞苦不息，卻得不到安歇。
ו מִצְרַ֙יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃
6 我們向埃及伸手，也向亞述伸手，為要得糧食吃飽。
ז אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אינם [וְאֵינָ֔ם] אנחנו [וַאֲנַ֖חְנוּ] עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃
7 我們的祖先犯了罪，如今已不在了；我們卻擔當他們的罪孽。
ח עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃
8 奴僕轄制我們，沒有人救我們脫離他們的手。
ט בְּנַפְשֵׁ֙נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃
9 我們冒著生命危險才取得糧食，因為曠野中有刀劍。
י עוֹרֵ֙נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב׃
10 因為饑荒的灼熱，我們的皮膚像火爐一樣發燙。
יא נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃
11 他們在錫安玷污婦女，在猶大的城邑玷污少女。
יב שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃
12 首領們被他們的手吊起來；長老的臉面不受尊重。
יג בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃
13 少年人背負磨石，孩童扛著木頭，絆跌倒地。
יד זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃
14 長老不再坐在城門口，青年人也不再奏樂歌唱。
טו שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃
15 我們心中的歡樂止息了，我們的舞蹈變為哀悼。
טז נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃
16 我們頭上的冠冕掉落了；我們有禍了，因為我們犯了罪！
יז עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃
17 為此，我們的心發昏；為這些事，我們的眼睛昏花。
יח עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃ (פ)
18 是因為錫安山荒涼了，狐狸在上面出沒。
יט אַתָּ֤ה יְהוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְדֹ֥ר וָדֽוֹר׃
19 永恆者啊，你永遠坐著為王；你的寶座世世代代長存。
כ לָ֤מָּה לָנֶ֙צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃
20 你為何永遠忘記我們？為何長久離棄我們？
כא הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה] חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃
21 永恆者啊，求你使我們回轉歸向你，我們就必回轉；求你使我們的日子更新，如同古時一樣。
כב כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃<br><small>[השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם]</small>
22 即使你真的厭棄了我們，你向我們發的怒氣也太重了。［永恆者啊，求你使我們回轉歸向你，我們就必回轉；求你使我們的日子更新，如同古時一樣。］
上一章