詩篇 39

章 39

א לַמְנַצֵּ֥חַ לידיתון [לִֽידוּת֗וּן] מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
1 給樂長,交給耶杜頓。大衛的詩。
ב אָמַ֗רְתִּי אֶֽשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי׃
2 我說:«我要謹慎我的行為,免得我用舌頭犯罪;惡人在我面前的時候,我要給我的口戴上籠嘴。»
ג נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃
3 我默然無聲,如同啞巴;我閉口不言,連好話也不說;我的痛苦卻翻攪起來。
ד חַם־לִבִּ֨י ׀ בְּקִרְבִּ֗י בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשֽׁוֹנִי׃
4 我的心在我裡面發熱;我沉思的時候,就有火燒起來;我便用舌頭說:
ה הוֹדִ֘יעֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ קִצִּ֗י וּמִדַּ֣ת יָמַ֣י מַה־הִ֑יא אֵ֝דְעָ֗ה מֶה־חָדֵ֥ל אָֽנִי׃
5 永恆者啊,求你讓我知道我的結局,我的年日有多少;好讓我知道我在世上還能存留多久。
ו הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת ׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כָּֽל־הֶ֥בֶל כָּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃
6 看哪,你使我的年日短如幾掌寬,我的壽數在你面前如同無有;每個存活在世的人,確實全然是虛空。細拉。
ז אַךְ־בְּצֶ֤לֶם ׀ יִֽתְהַלֶּךְ־אִ֗ישׁ אַךְ־הֶ֥בֶל יֶהֱמָי֑וּן יִ֝צְבֹּ֗ר וְֽלֹא־יֵדַ֥ע מִי־אֹסְפָֽם׃
7 人確實是在黑暗中行走;他們紛擾忙亂,確實只是虛空;他積聚財物,卻不知道將來由誰收取。
ח וְעַתָּ֣ה מַה־קִּוִּ֣יתִי אֲדֹנָ֑י תּ֝וֹחַלְתִּ֗י לְךָ֣ הִֽיא׃
8 主啊,如今我還期待甚麼呢?我的盼望全在於你。
ט מִכָּל־פְּשָׁעַ֥י הַצִּילֵ֑נִי חֶרְפַּ֥ת נָ֝בָ֗ל אַל־תְּשִׂימֵֽנִי׃
9 求你救我脫離我一切的過犯;不要使我成為愚頑人羞辱的對象。
י נֶ֭אֱלַמְתִּי לֹ֣א אֶפְתַּח־פִּ֑י כִּ֖י אַתָּ֣ה עָשִֽׂיתָ׃
10 我默然無聲,不開我的口,因為這是你所做的。
יא הָסֵ֣ר מֵעָלַ֣י נִגְעֶ֑ךָ מִתִּגְרַ֥ת יָ֝דְךָ֗ אֲנִ֣י כָלִֽיתִי׃
11 求你把你降下的災禍從我身上挪開;你手的擊打使我消耗殆盡。
יב בְּֽתוֹכָ֘ח֤וֹת עַל־עָוֺ֨ן ׀ יִסַּ֬רְתָּ אִ֗ישׁ וַתֶּ֣מֶס כָּעָ֣שׁ חֲמוּד֑וֹ אַ֤ךְ הֶ֖בֶל כָּל־אָדָ֣ם סֶֽלָה׃
12 你因人的罪孽,用責罰管教他;你使他所寶愛的身體消損,如同被蛀蟲咬壞;世人確實全是虛空。細拉。
יג שִֽׁמְעָ֥ה־תְפִלָּתִ֨י ׀ יְהוָ֡ה וְשַׁוְעָתִ֨י ׀ הַאֲזִינָה֮ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י אַֽל־תֶּ֫חֱרַ֥שׁ כִּ֤י גֵ֣ר אָנֹכִ֣י עִמָּ֑ךְ תּ֝וֹשָׁ֗ב כְּכָל־אֲבוֹתָֽי׃
13 永恆者啊,求你聽我的禱告,側耳聽我的呼求;我流淚,求你不要靜默不理;因為我在你面前是寄居的,是客旅,像我列祖一樣。
יד הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃
14 求你轉眼不看我,使我可以重新剛強;趁我還沒有離世、不復存在以前。