החוק השביעי של בני נח הוא "להקים בתי משפט של צדק ולהבטיח צדק בחברה". חוק זה מחייב את החברה להקים מערכת משפטית המושתתת על עקרונות הצדק, ההגינות והשוויון. הוא נגזר בחלקו מהפסוק בבראשית 9:6 הקובע:
פסוק זה מובן כמרמז על הקמת מערכת משפטית לניהול צדק וענישה על פשעים.
הגמרא (סנהדרין ט"ו ע"א) מרחיבה דרישה זו באומרה:
בית משפט אנושי אינו רשאי להוציא להורג אדם אלא לאחר שהקים בית משפט משלו ושני עדים.
זה קובע את הדרישה למערכת משפטית הכוללת בית משפט, שופטים, ונהלים לקביעת אשמה או חפות.
הרמב"ם, במשיח תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם ט' 14, מסביר כי חוק זה מחייב הקמת בתי דין המוסמכים לאכוף את שבע מצוות בני נח, וכן כל דין אחר הדרוש לשמירה על הסדר החברתי והצדק. הוא כותב:
כל חברה מחויבת למנות שופטים ונושאי משרה שינהלו את המשפט ויקימו בתי משפט... לשפוט בכל המחלוקות.
הדרישה למערכת משפט אינה מוגבלת לענישה על פשעים, אלא משתרעת גם על ההגנה על זכויות וחירויות האזרח. קוד בני נח, שחובר על ידי הרב משה ויינר, מסביר כי חוק זה מחייב את החברה להקים מערכת צדק המבוססת על סטנדרטים אובייקטיביים של טוב ורע, ונקייה משחיתות ומשוא פנים. זה כולל הקמת בתי משפט ושופטים חסרי פניות והוגנים, המסורים לשמירה על שלטון החוק, שנועדו להגן על זכויותיהם וחירויותיהם של כל הפרטים, ללא הבדל גזע, דת או מעמד חברתי. זה כולל הגנה על חיי אדם ורכוש, כמו גם הגנה על חירויות אזרחיות כגון חופש הביטוי, הדת וההתאגדות.
תורת בני נח השביעית מתבססת על יסודותיהם של ששת החוקים הקודמים בכך שהיא מספקת מסגרת ליישומם ולאכיפתם באופן הוגן וצודק. אין מדובר בסיכום של ששת החוקים הקודמים, אלא בדרישה נפרדת הנבדלת מהאחרות. בעוד ששת החוקים הקודמים מתמקדים בהתנהגויות אתיות ומוסריות ספציפיות הנדרשות מכל בני האדם, החוק השביעי מתמקד בהקמת מערכת משפטית הנחוצה כדי להבטיח שחוקים אלה ייאכפו, וכי הצדק ייעשה. זהו מרכיב הכרחי כדי להבטיח שחוקים אלה מיושמים ונאכפים ביעילות.