Chasidut zu Kohelet 4:5
הַכְּסִיל֙ חֹבֵ֣ק אֶת־יָדָ֔יו וְאֹכֵ֖ל אֶת־בְּשָׂרֽוֹ׃
Der Narr verschränkt seine Hände und isst auch sein Fleisch.
תפארת יוסף
ביום השמיני עצרת תהיה לכם (במדבר כ"ט).
איתא במדרש (רבה קהלת ד') טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח. טוב מלא כף נחת זה יום השבת, ממלא חפנים עמל זה ששת ימי המעשה. והענין בזה, כי עמל אצל האדם נקרא דוקא במקום שאינו רואה התכלית מפעולותיו ועבודתו, כי במקום שאדם רואה התכלית מפעולותיו אשר עושה, שם אין עמל אצל האדם, ולזה נקרא ששת ימי המעשה עמל ורעות רוח. אבל שבת מורה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, כי שבת מורה שמשיג אז אור השי"ת, שמכיר שע"י עבודתו אשר עבד משיג אורו של השי"ת. ולזה נקרא שבת מלא כף נחת, וממילא מכיר האדם אז, שגם ששת ימי המעשה ג"כ אינו עמל אצלו, כיון שרואה שע"י פעולת של ששת ימי המעשה השיג אורו של שבת. כמו שאיתא בש"ס (עבודה זרה ג'.) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, והיינו, שע"י טרחותיו אשר טרח ויגע השיג האור הזה, ממילא מכיר האדם למפרע אשר כל הפעולות של ששת ימי המעשה ג"כ אינו עמל אצלו. ועל זה איתא במדרש (רבה קהלת א') ז' הבלים אמר קהלת כנגד שבעת ימי בראשית. ובאמת להבין זה, בשלמא ששת ימי המעשה שהיה בריאה בכל יום ויום שייך לקרותו הבל. אבל שבת לא היה אז שום בריאה, כי שבת הוא כמאמרם ז"ל בא שבת בא מנוחה, ואיזה הבל שייך לקרות ליום המנוחה. אך הענין בזה, דהנה מי שרואה אחר המנוחה תכלית היוצא מהיגיעה אשר יגע, לזה האדם לא נמצא שום הבל כיון שמכיר שהכל לתכלית. אבל מי שגם אחר המנוחה אינו רואה שום תכלית מהיגיעה, לזה האדם גם המנוחה אצלו הבל, כי למה יגעת לחנם שתצטרך אח"כ להמנוחה. ולזה שייך לקרות הבל אפילו על יום השבת, כי מאחר שששת ימים נקראים הבל, אז נקרא יום המנוחה ג"כ הבל. אבל מי שרואה תכלית היוצא מפעולותיו אשר פעל בכל ימי המעשה, לזה מכיר למפרע שגם ששת ימי המעשה אינו נקרא עמל, כי הכל הוא לתכלית טובה, כי מזאת היגיעה השיג אורו של השי"ת, אשר על זה מורה יום השבת. וכל זה הוא הכל בהיקף שבעה, כי היקף שבעה הציב השי"ת מחמת שהשי"ת חפץ להטיב לבריותיו. ואיתא במדרש (רבה קהלת ד') רעותא דבר נש דמתקרי דלעי ונגיס, על כן הציב השי"ת את זה ההיקף שבעה, שמורה שע"י ברוריו של אדם משיג אור השי"ת. אבל מחמת שרואה שהגיע לאורו של השי"ת ע"י ברוריו,כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומכיר שע"י טרחותיו הגיע לאור הזה, ממילא יכול האדם לקבל לו כח מה. ע"כ הציב השי"ת היקף שמונה, וכדאיתא בש"ס (ערכין י"ג:) כינור של מקדש של שבעה נימין ושל ימות המשיח של שמונה נימין, שזה רומז היקף שמיני. וזה ההיקף מורה, אשר לאור הזה אי אפשר להגיע בשום אופן על ידי ברוריו, כי האור הזה מנחיל השי"ת רק מאוצר מתנת חנם. וממילא מזה האור אין ביד האדם לקבל לו שום כח, מאחר שמכיר ששם אינו מגיע ע"י עבודתו. ולמי באמת מנחיל השי"ת האור הזה, מי שהולך בעבודה בהיקף שבעה עד מקום שידו מגעת, ולזה האדם מנחיל השי"ת מאוצר הזה של מתנת חנם. ועל זה אמר כבוד אזמו"ר זללה"ה שזה מרמז שמיני עצרת נגד ימי החג, כי שבעת ימי החג מורה על ברוריו של אדם. ולזה הקריבו שבעים פרים בשבעת ימי החג, שהאומות קיבלו חיות מהם, והוא כי זה מורה מאחר שישראל נצרכו עוד לברורים, ממילא נצרכו גם האומות שישראל יבררו את עצמן נגדם. אבל שמיני עצרת מרמז על אורו של השי"ת אשר הוא בלי גבול ובלי תכלית, כי זה הוא נגד היקף שמונה. ולזה האור אין ביד האדם להגיע לשם על ידי ברוריו, רק מאחר שישראל ביררו עצמם עד מקום שידם מגעת בשבעת ימי החג, לזה מנחיל להם השי"ת את האור הזה, אשר הוא בלי גבול ובלי תכלית, אף שבאמת תפיסת האדם הוא בגבול ותכלית, אבל השי"ת מאיר לישראל שתפיסתם נכלל במקום כזה אשר הוא בלי גבול ובלי תכלית:
איתא במדרש (רבה קהלת ד') טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח. טוב מלא כף נחת זה יום השבת, ממלא חפנים עמל זה ששת ימי המעשה. והענין בזה, כי עמל אצל האדם נקרא דוקא במקום שאינו רואה התכלית מפעולותיו ועבודתו, כי במקום שאדם רואה התכלית מפעולותיו אשר עושה, שם אין עמל אצל האדם, ולזה נקרא ששת ימי המעשה עמל ורעות רוח. אבל שבת מורה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, כי שבת מורה שמשיג אז אור השי"ת, שמכיר שע"י עבודתו אשר עבד משיג אורו של השי"ת. ולזה נקרא שבת מלא כף נחת, וממילא מכיר האדם אז, שגם ששת ימי המעשה ג"כ אינו עמל אצלו, כיון שרואה שע"י פעולת של ששת ימי המעשה השיג אורו של שבת. כמו שאיתא בש"ס (עבודה זרה ג'.) מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, והיינו, שע"י טרחותיו אשר טרח ויגע השיג האור הזה, ממילא מכיר האדם למפרע אשר כל הפעולות של ששת ימי המעשה ג"כ אינו עמל אצלו. ועל זה איתא במדרש (רבה קהלת א') ז' הבלים אמר קהלת כנגד שבעת ימי בראשית. ובאמת להבין זה, בשלמא ששת ימי המעשה שהיה בריאה בכל יום ויום שייך לקרותו הבל. אבל שבת לא היה אז שום בריאה, כי שבת הוא כמאמרם ז"ל בא שבת בא מנוחה, ואיזה הבל שייך לקרות ליום המנוחה. אך הענין בזה, דהנה מי שרואה אחר המנוחה תכלית היוצא מהיגיעה אשר יגע, לזה האדם לא נמצא שום הבל כיון שמכיר שהכל לתכלית. אבל מי שגם אחר המנוחה אינו רואה שום תכלית מהיגיעה, לזה האדם גם המנוחה אצלו הבל, כי למה יגעת לחנם שתצטרך אח"כ להמנוחה. ולזה שייך לקרות הבל אפילו על יום השבת, כי מאחר שששת ימים נקראים הבל, אז נקרא יום המנוחה ג"כ הבל. אבל מי שרואה תכלית היוצא מפעולותיו אשר פעל בכל ימי המעשה, לזה מכיר למפרע שגם ששת ימי המעשה אינו נקרא עמל, כי הכל הוא לתכלית טובה, כי מזאת היגיעה השיג אורו של השי"ת, אשר על זה מורה יום השבת. וכל זה הוא הכל בהיקף שבעה, כי היקף שבעה הציב השי"ת מחמת שהשי"ת חפץ להטיב לבריותיו. ואיתא במדרש (רבה קהלת ד') רעותא דבר נש דמתקרי דלעי ונגיס, על כן הציב השי"ת את זה ההיקף שבעה, שמורה שע"י ברוריו של אדם משיג אור השי"ת. אבל מחמת שרואה שהגיע לאורו של השי"ת ע"י ברוריו,כי מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, ומכיר שע"י טרחותיו הגיע לאור הזה, ממילא יכול האדם לקבל לו כח מה. ע"כ הציב השי"ת היקף שמונה, וכדאיתא בש"ס (ערכין י"ג:) כינור של מקדש של שבעה נימין ושל ימות המשיח של שמונה נימין, שזה רומז היקף שמיני. וזה ההיקף מורה, אשר לאור הזה אי אפשר להגיע בשום אופן על ידי ברוריו, כי האור הזה מנחיל השי"ת רק מאוצר מתנת חנם. וממילא מזה האור אין ביד האדם לקבל לו שום כח, מאחר שמכיר ששם אינו מגיע ע"י עבודתו. ולמי באמת מנחיל השי"ת האור הזה, מי שהולך בעבודה בהיקף שבעה עד מקום שידו מגעת, ולזה האדם מנחיל השי"ת מאוצר הזה של מתנת חנם. ועל זה אמר כבוד אזמו"ר זללה"ה שזה מרמז שמיני עצרת נגד ימי החג, כי שבעת ימי החג מורה על ברוריו של אדם. ולזה הקריבו שבעים פרים בשבעת ימי החג, שהאומות קיבלו חיות מהם, והוא כי זה מורה מאחר שישראל נצרכו עוד לברורים, ממילא נצרכו גם האומות שישראל יבררו את עצמן נגדם. אבל שמיני עצרת מרמז על אורו של השי"ת אשר הוא בלי גבול ובלי תכלית, כי זה הוא נגד היקף שמונה. ולזה האור אין ביד האדם להגיע לשם על ידי ברוריו, רק מאחר שישראל ביררו עצמם עד מקום שידם מגעת בשבעת ימי החג, לזה מנחיל להם השי"ת את האור הזה, אשר הוא בלי גבול ובלי תכלית, אף שבאמת תפיסת האדם הוא בגבול ותכלית, אבל השי"ת מאיר לישראל שתפיסתם נכלל במקום כזה אשר הוא בלי גבול ובלי תכלית:
Ask RabbiBookmarkShareCopy