Chasidut zu Tehillim 69:14
וַאֲנִ֤י תְפִלָּתִֽי־לְךָ֨ ׀ יְהוָ֡ה עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בְּרָב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃
Ich bete zu dir, Herr, zur Zeit der Gnade, o Gott, durch deine große Liebe, erhöre mich mit deiner treuen Hilfe.
ליקוטי מוהר"ן
אַךְ דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין, וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי־דִינִים, וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיךְ עֵת רָצוֹן, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן, כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת: וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ', עֵת רָצוֹן וְכוּ' (תהילים ס״ט:י״ד).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ישמח משה
עוד במדרש (שמו"ר ל' ט"ו) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא א), זה שאמר הכתוב (תהלים עב א) משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך. נ"ל על פי מה שדרשו בגיטין (דף פ"ח ע"ב) לפניהם ולא לפני עכו"ם, לפניהם ולא לפני הדיוטים. ובהקדים מ"ש בפסוק הן אמת חפצת (תהלים נא ח) וגו'. ובפסוק התחת אלקים אני (בראשית נ כ) אתם חשבתם עלי רעה. ובפסוק (בתפלה למשה תהילים ס״ט:י״ג) ישיחו בי יושבי שער וגו', (תהלים סט יד) ואני תפלתי וגו'. ותורף הדברים הנצרך לענינינו, דהנה כתיב בדוד (שמואל א' טז יח) וה' עמו, ודרשו שהלכה כמותו בכל מקום (סנהדרין דף צ"ג:). וביאור הדבר על פי מ"ש החן טוב בפרשת וארא ובפרשה זו, הטעם דאשר תשים לפניהם, ואמרו ולא לפני הדיוטות ועובדי כוכבים ומזלות ואפילו דנין כדין תורה, לפי שעומק הדין אינו מושג אלא בהיות ה' עם השופט ומלמדו להועיל לכוון דין כהלכה, וכדכתיב (שופטים ב יח) והיה ה' עם השופט, ואם אין הקב"ה בעת המשפט, יכשל בדין ולא ידע בין ימין לשמאל, לכן כתיב (תהלים קמז יט-כ) מגיד דבריו ליעקב וגו' (תהלים קמז כ) לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, כי אין השכינה שורה על אומות העולם כידוע (ברכות ז' ע"ב), עיין שם בחן טוב. וז"ש וה' עמו, היינו שהלכה כמותו שמזה מוכח ששכינתו ית' עמו, וכבר אמרו ביבמות (דף מ"ב ע"א) להיות לך לאלקים לזרעך אחריך (בראשית יז ז), אין השכינה שורה אלא על משפחה המיוחסת בישראל, ואם כן ממה שדוד נתכוון להלכה, ועל כרחך שהשכינה היתה שורה עמו, מוכח שהוא כשר לבא בקהל וממיוחסין שבישראל הוא, לא כמו שעלה על דעתו של דואג כדאיתא ביבמות (דף ע"ו ע"ב) עיין שם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מראה יחזקאל על התורה
והענין הוא עפימ"ש אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלקיו כו' (תהלים קמו ה), ונ"ל לפרש עפ"י מה שפירשתי כבר על מה שכ' הניעור בלילה כו' [הרי זה מתחייב בנפשו, אבות פ"ג ד] שהאדם צריך להתעורר מעצמו בכל עת ובכל רגע לבל יתייאש מן הפרעניות וכל מיני עונשים שרואה שבאים על שאר בני אדם צריך לאמד נפשו כי לא נופל הוא מהם ויהיה דבק בבוראו, וזהו הניעור בלילה שמתעורר לתשובה אחרי שכבר בא חושך ואפילה הוא מתחייב בנפשו וכמ"ש הכתוב (ירמיה יג טז) תנו לה' אלקיכם כבוד בטרם יחשיך כו', וכן כתב בס' בינה לעתים [ח"ב דרוש א' לתפלה] ע"פ ואני תפלתי לך ה' עת רצון (תהלים סט יד) אעפ"י שהוא עכשיו עת רצון ואין לדינים כח לשלוט מ"מ צריך להתפלל להשי"ת, וזה"ש יעקב פה ונדר לאלקיו, אם יהיה אלקים עמדי ושמרני כו' אעפ"י שיעשה לי כל הטובות הללו ולא אהיה חסר לנפשי מאומה ואעפי"כ והיה ה' לי לאלקים שלא אתפרד מדביקותו ולא אשכח מדת הדין, ולכך הזכיר ב' השמות, והתחיל אם יהיה אלקים עמדי פי' שמדת הדין תתהפך למדת הרחמים אעפי"כ אהיה בצדקתי מעתה ועד עולם, וזהו אשרי שאל יעקב בעזרו שיש בו מדתו של יעקב שאעפ"י שהקב"ה בעזרו ואינו חסר לעצמו מכל טוב ואעפי"כ שברו על ה' אלקיו כל מעייניו על ה' אלקיו וקבלת עול מוראו ומלכותו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy