Chasidut zu Tehillim 7:9
יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃
Der Herr möge die Völker richten; schaffe mir Recht, Herr, nach meiner Gerechtigkeit und nach meiner Unschuld.
ישמח משה
נח איש צדיק תמים היה (בראשית ו ט). והנה לכאורה היה די לומר נח צדיק תמים היה, ואיש למה. והנ"ל על פי מ"ש בפסוק (תהלים ז ט) שפטני ה' כצדקי וכתומי עלי, ותורף הדברים דבערך גדולתו וכבודו איך שראוי לעבדו אין לו שיעור, אך בערך העובד כפי כחו וחכמתו יש שיעור, ואם כן לא יתכן שם תמים להעובד בערך הנעבד דאין לו סוף, רק בערך העובד יצוייר שם תמים. ואם כן לא יתכן לומר צדיק תמים דמשמע שהעבדות בשלמות, רק איש צדיק תמים, דהיינו לפי אישיתו שהוא איש, היה צדיק תמים. ועל פי זה מבואר אמרם (ערכין י"ז ע"א) אם יבא הקב"ה בדין עם אברהם יצחק ויעקב, אינם יכולין לזכות. דר"ל אם יבא הקב"ה דייקא כפי ערך גדולתו במשפט, אז אינם יכולין לזכות, ודו"ק.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ישמח משה
ועל פי זה פירשתי מאמר דוד המלך ע"ה בתהלים (תהלים ז ט) (סי' זיי"ן פסוק טי"ת) שפטני ה' כצדקי וכתומי עלי, דהך תיבת עלי הוא אך למותר לכאורה. אבל הנ"ל בזה על פי מה שכתבתי כי האדם תמיד ממעט בעבודה מקוצר המשיג ועומק המושג. והנה העבודה הראוי לפי גדולת הבורא ית"ש, בודאי דהן שמים לא זכו בעיניו ותהלה ישים באילי תרשישיו, ומכל שכן דאין צדיק בארץ (קהלת ז כ), וקל וחומר בן בנו של קל וחומר דאין נופל עליו לשון תמים דמורה על השלמות, דאיך יתכן זה בחק האנושי נולד מטיפה באושה להשלים העבודה לפי גדולתו ית"ש. אך הקב"ה אינו בא בטרוניא עם בריותיו, ואין המבוקש מהם רק שישלמו חקם כל אחד ואחד לפי מדריגתו והשגתו, ואם משלים את חקו תמים יתקרי' ואשרי לו. וזה מאמר דוד אדונינו שפטני ה' כצדקי וכתומי עלי, ושמא תאמר איך יתכן לומר כך, הלא הן שמים לא זכו בעינו לפי ערך גדולתו ית' שאין לו ערך, לזה אמר וכתומי עלי, ר"ל שיחשב עלי לפי ערכי וערך השגתי, והבן זה. ועיין בביאורי על התורה בפרשת בחקותי ותמצא נחת בעזרת ה' במה שכתבתי שם בענין כזה. ועל פי זה יתיישב גם כן קצת קושית העקרים דאיך יתכן יראה ואהבה יחדיו נצמדים והם שני הפכים מתנגדים, דיראה הוא קיצור נפש, ואהבה הרחבת נפש. ולפי מ"ש תבין איך יראה אמיתית נצמח מאהבה, והבן זה. והנה אמרו רז"ל (שבת ל' ע"א) כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות, שנאמר (תהלים פח ו) במתים חפשי, עד כאן. והנה זה הוא בכל המצות מעשיות דהיום לעשות ולא למחר (עירובין כ"ב ע"א), אבל הדבקים בו ית' לא ישולל מהם הדבקות לאחר מותם, ואדרבה מתגדל ומתחזק ביתר שאת ויתר עז כיון שהוסר מסך המבדיל הגשמית וה' הוא נחלתם, וזה מבואר בתכלית הביאור בספרי החכמים הקדושים ומובן מאליו, ועיין בעקדה (שער שבעים) שפירש על הפסוק (דברים ד ד) ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום, ר"ל שאתם הדבקים בו ית' בחיים, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר אחר הפרד הנפש מהגוף, עד כאן דבריו וש"י.
Ask RabbiBookmarkShareCopy