Chasidut zu Tehillim 2:8

לבלתי רום לבבו מאחיו וגו' (דברים יז כ) וגו'. על פי זה פירשתי מאמר שלמה המלך ע"ה קהלת יו"ד פסוק ד' (קהלת י ד) אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים. דידוע שהראשונים היו בורחים מן הגדולה, כמו שמצינו בשאול ובר' אלעזר בן חסמא ובר' יוחנן בן גודגדא (הוריות י' ע"א) וטעמם היו שלא האמינו בעצמם שלא יחטאו מחמת התנשאות ורמות רוח, כמו שפירשתי (בפרשת שמות) על המדרש (שמו"ר ב' ה') הסנה (שמות ג ב), בגמטריא ק"ך, רמז לו ימי חייו, עד כאן. שמשה לא רצה לקבל גדולה כמבואר בתורה הק' ובדברי חז"ל, ובוודאי גם כן משום טעם הנ"ל. והנה דרשו רז"ל (יומא ל"ח:) ורגלי חסידיו ישמור (שמואל א' ב ט), כיון שעברו רוב שנותיו ולא חטא, שוב לא יחטא. ואם כן משה לא היה לו לירא עצמו מזה כי כבר היה אז בן שמונים, אך מי היה יודע כמה יש לו עוד לחיות, ואולי עדיין אינו רוב שנותיו, לכך רמז לו ית' ימי חייו, כי אין מודיעין בפירוש בביאור כמבואר במסכת שבת (דף ל'.) גבי דוד, כנ"ל נכון בס"ד. והנה אמרו רז"ל (סנהדרין י"ד.) אין אדם עולה לגדולה, אלא אם כן מוחלין לו כל עונותיו. ועל פי זה ביארתי (בתפלה למשה תהלים ב' (ז-ח]) הפסוק ד' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך, (תהלים ב ח) שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ. והדקדוקים יובנו מאליהם, דהנה מבואר בעשרה מאמרות דיחיד הוא רק בתואר עבד, רק הציבור הם נקראים בנים, עד כאן. והנה איתא במסכת סנהדרין (עיין תענית דף ט' ע"א) שאני מלך כיון דרבים צריכין לו, כרבים דמי, עיין שם. לכך מלך נקרא בן כמפורש בפסוק (שמואל ב' ז יד) אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן. והיינו ה' אמר אלי בני אתה, שאני מניתיך מלך על ישראל, ושמא תאמר מה בצע בכבוד המדומה, לזה אמר אני היום ילדתיך, דהיינו דהוי כקטן שנולד דמוחלין לו על כל עונותיו, רק לפי זה יפול לב דוד לאמר אם כן היה טוב לו להתרומם בהדרגה, דבכל מיני גדולה מוחלין לו כל עונותיו, אם כן אם אחטא עוד דאין צדיק בארץ וגומר (קהלת ז כ), היה תקוה שאתגדל עוד ויומחל לי הכל. מה שאין כן עתה שנעשיתי מלך שאין גדולה יותר מזה, אם כן אין לו שוב שום התנשאות שיהיה לי מחילה על ידו על העתיד. על כן אמר לו ית"ש שאל ממני ואתנה גוים נחלתך כו', ר"ל דגם עכשיו תגדל בכל פעם אם תרצה, כי שאל ממני ואתנה וגו', והוא נכון בס"ד. אך דאם מתרומם לבבי יצא שכרו בהפסידו דכל המתגאה כו' (סוטה ד' ע"ב), ואף שהוא מרפא לעבר, מכל מקום מעותד לחטאים יותר גדולים כנאמר (דברים ח יד) ורם לבבך וכו'. וזה דבריו בכאן אם רוח המושל תעלה עליך, מקומך אל תנח להיות מנמוכי רוח. או יאמר שמקומו אל יניח ולא יקבל עליו הגדולה, כי מרפא, ר"ל אף שהגדולה והממשלה מרפא לעבר, מכל מקום יניח חטאים גדולים בעתיד ויצא שכרו בהפסידו כנ"ל.

מהבעש"ט. וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק (תהלים עה, יא). דהיינו כמ"ש האר"י ז"ל בעת אשר שלט האדם באדם לרע לו לברר ניצוצי חיות ממנו שהוא הממשלה וחיות הרשעים וע"י ששלטו באדם הישר ובירר מהם הניצוצות אז הוסר מהם החיות והממשלה ונתרומם קרנות צדיק. וז"ש שאל ממני וגו' (תהלים ב, ח) ור"ל שיסורי הצדיק הוא כדי שישאל ממנו ית' ויתפלל שהם קשוטי ויחודי השכינה ואז אתנה גוים נחלתיך שע"י ברורין יתרומם קרנך כאמור: