Chasidut zu Tehillim 22:2
אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי׃
Mein Gott, mein Gott, warum hast du mich verlassen? Warum bist du fern von meiner Hilfe, den Worten meines Jammers?
ישמח משה
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה (דברים לב כ). נ"ל על פי מה דאיתא במדרש (פליאה) שאלה אסתר מפני מה נתחייבו ישראל כליה, א"ל מפני שנעשו מ"ך ור"ש, באותו שעה אמרה אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב). ופירש מהר"ש מאוסטרפאלי כי עיקר קיומן של ישראל משם אל"י שבשמן, וכמו כן מיכאל שר שלהן משם אלי שבשמו. וכשישראל זכאין כתיב (דניאל י כא) מיכאל ש"ר כ"ם, היפך ר"ש מ"ך. וכשחטאו נסתלק שם אלי ממיכאל ומישראל, נשאר מך רש. ולכך אמרה אסתר אלי אלי למה עזבתני, עד כאן דבריו. והיינו ויאמר אסתירה פני מהם, היינו האותיות של שמות המדברים ממני מהם, היינו אלי מישראל, ואז אראה מה אחריתם, כי בודאי לא יצליחו אז. או יאמר, כי פני היינו העצמות כנודע, וידוע דהויה שם העצם, ושאר השמות מורים על כוחותיו, ואם היוד של שם העצם בראשיתם, אם כן יש להם כח. והיינו (קהלת ז' ח) טוב אחרית דבר מראשיתו, והבן. והיינו ה' דייקא, עוז לעמו יתן (תהלים כט יא), והבן. והיינו אראה מה אחריתם, אם אחריתם יהיו שם אל כי ממילא יסתלק, ושמא תאמר כי עדיין ישאר שר ומורה על שררותם, לזה אמר כי דור תהפוכות המה, כי נתהפך שר לרש, והבן.
Ask RabbiBookmarkShareCopy