Chasidut zu Tehillim 28:7

עוד במדרש (ב"ר פ"ט ג') אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו (תהלים מ ה), זה יוסף, ולא פנה אל רהבים על ידי שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני והזכרתני (בראשית מ יד), ניתוסף לו שתי שנים. ר' יודן אומר המון רובי רברבי' שהם שטים אחרי כזב, אוי לו למי שהוא בוטח בהם. וכבר תמהו דאדרבה יוסף פנה אל רהבים, ועיין בידי משה דגרס אשרי האיש אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים, זה יוסף כך צריך לומר, ור"ל אשרי אשרי האיש שלא עשה כמו יוסף וגו'. והנה מלבד שאין זה דרך לשון המדרש, קשה גם כן מ"ש ולא פנה אל רהבים, דבשלמא אי נימא דקאי על יוסף, שפיר דנקט רהבים דהיינו מצרים דמעשה שהיה כך היה, אבל אי נימא דקאי על שלא יפנה האדם לרהבים והיא אזהרה לכל אדם, מ"ש רהבים דנקט. ועוד ראיה ברורה כי אשר שם ולא פנה, ודאי לשון עבר הוא ולא לשון הוה, אלא ודאי דקאי על יוסף, אם כן הדרא קושיא לדוכתיה. והנ"ל כי יש לדקדק במדרש הנ"ל שכתב על ידי שאמר לשר המשקים וכו', והלא עיקר הבטחון בלב, כמ"ש (תהלים קיב ז) נכון לבו בטוח בה', וכן (תהלים כח ז) בו בטח לבי ונעזרתי. אך הענין הוא, כי באמת אלו היה יוסף בוטח בשר המשקים לא היה נעזר, כי היה כבר בכלל ארור הגבר וגו' (ירמיה יז ה). אך יתבאר על פי מה ששמעתי בשם המגיד מהרי"מ זצוק"ל על הפסוק (בראשית מ יג) ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו, על פי הגמרא (גיטין ו' ע"ב) זבוב מצא וכו', ועל פי הגמרא (מגילה י"ג ע"ב) הקציף השי"ת אדון על עבדו לעשות רצון צדיק, עד כאן דבריו. ולפי זה הבין יוסף כי מה' היה כדי שיהיה לו הצלה, והיינו דאמר לשר המשקים כי אם זכרתני, על כרחך והזכרתני, והבן. ונמצא לפי זה בטחונו היה בהשי"ת, ובאמת לא פנה אל רהבים, רק שהבין שהשי"ת עושה שליחותו על ידי שר המשקים, כי בכל הקב"ה עושה שליחותו (שמו"ר י' א'), רק בזה אשתבש דלא היה לו לומר דבר זה לשר המשקים, כי אם מה' הוא ממילא יזכרנו על כרחו. ועל פי זה מבואר אשרי הגבר וגו', כי לכך נעזר כי בה' בטח לבו ולא פנה אל רהבים, רק שה' רוצה לעשות שליחותו על ידו ולכך נעזר, ועל ידי שאמר דייקא ניתוסף לו וכו', והבן.