Chasidut zu Tehillim 37:4

כִּי צָפוֹן חָסֵר (ב"ב כה:), וְהַחִסָּרוֹן הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ז:ד׳): וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ; יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ (שם כ); וְעִקַּר הָרוּחַ־חַיִּים הוּא בַּלֵּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתִקּוּנֵי־זֹהַר (תיקון יג): כֻּלְּהוֹ שַׁיְפִין מִתְנַהֲגִין בָּתַר לִבָּא כְּמַלְכָּא כוּ', כְּמָא דְּאַתְּ אָמַר (יחזקאל א׳:כ׳): אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם הָרוּחַ לָלֶכֶת כוּ';

אפס, כדי לבאר קושיא ח' הנ"ל, מה ענין מצורע אל הכהן ולא לרופאים, ואז יבואר כל הנ"ל בענין אחר. דאיתא בשבת בפרק כל כתבי (קיח.) כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, שנאמר (תהלים לז, ד) והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך. והקשה הגאון מורנו הרב רבי העשיל הא אין אדם מת וחצי תאוותו בידו וכו' (עי' קה"ר א, לד; ג, יב), יעו"ש. ואני בארתי כי הרשע הנקרא מת (ברכות יח:) ותאוותו בעולם הזה, בזה אמרו אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, אבל הצדיק הנקרא חי (שם ע"א), שתאוותו בעסקי העולם הבא, נותנין לו משאלות לבו. וז"ש והתענג על ה', בעסקי השם יתברך, בזה נותנין משאלות לבו, וק"ל.