Chasidut zu Tehillim 41:2

אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ יְיָ (תהילים מ״א:ב׳):

וּבֶאֱמֶת, מֵהֵיכָן בָּאִים לַעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), וְזֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִן הַכֹּל, שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת, בִּבְחִינַת (תהילים מ״א:ב׳): אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל; כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וּצְרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת:

צַעַר שֶׁמְּשַׁלֵּם הַחוֹבֵל. זֶהוּ בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי תַּשְׁלוּמֵי צַעַר הוּא בְּחִינַת צְדָקָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּהַחוֹבֵל שֶׁחַיָּב עַל הַצַּעַר אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם נֶזֶק שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ אֵין פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִן הַצַּעַר לוֹמַר הוֹאִיל וְקָנָה יָדוֹ יֵשׁ עָלָיו לְחָתְכָהּ בְּכָל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֶלָּא אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ לְחָתְכָהּ בְּסַם שֶׁאֵינוֹ מִצְטַעֵר כָּל כָּךְ וְכוּ'. נִמְצָא שֶׁתַּשְׁלוּמֵי הַצַּעַר שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה הוּא מִתּוֹרַת צְדָקָה כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת וְעַל כֵּן גָּזְרָה הַתּוֹרָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה יָדוֹ עַל יְדֵי תַּשְׁלוּמֵי הַנֶּזֶק אַף עַל פִּי כֵן אֵין בְּיָדוֹ לְצַעֵר אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיָּדוֹ קְנוּיָה לוֹ מִדִּינָא אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לִבְלִי לְצַעֲרוֹ, דְּהַיְנוּ לַחֲשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת לְחָתְכָהּ עַל יְדֵי סַם שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר. וְזֶהוּ בְּחִינַת צְדָקָה כִּי גַּם צְדָקָה הִוא מִצַּד רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁחָמַל עַל עֲנִיִּים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּדִינוֹ הַצֶּדֶק וְהַיָּשָׁר, לִסְבֹּל עֲנִיּוּת, אַף עַל פִּי כֵן רַחֲמָיו מְרֻבִּים עֲלֵיהֶם וְגָזַר וְצִוָּה עָלֵינוּ לְפַרְנְסָם בְּעַיִן יָפָה וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם מְאֹד וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי הוּא מֵקֵל צַעֲרוֹ בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים מא) אַשְׁרֵי מַשְֹכִּיל אֶל דָּל שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְֹכִּיל וְלַחֲשֹׁב תַּחְבּוּלוֹת עַל הַדַּל וְהֶעָנִי הַכּוֹאֵב וּמִצְטַעֵר מְאֹד לְהַמְצִיא לוֹ פַּרְנָסָתוֹ לְהָקֵל צַעֲרוֹ, כִּי הָעֲנִיּוּת הִוא בְּחִינַת כְּאֵב וְצַעַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם סט), וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב. וְזֶהוּ בְּחִינַת צַעַר שֶׁחִיְּבָה הַתּוֹרָה לְשַׁלֵּם לְהַנֶּחְבָּל אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם נֶזֶק אַף עַל פִּי שֶׁקָּנָה יָדוֹ כִּי אַף עַל פִּי כֵן מְחֻיָּב לְהָקֵל צַעֲרוֹ וְכַנַּ"ל: