Chasidut zu Tehillim 58:2

וּכְשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּכָל־כָּךְ שִׂמְחָה, שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹגַעַת עַד רַגְלָיו, וּמַעֲלֶה אֶת רַגְלָיו לְמַעְלָה – בָּזֶה נִתְעַלִּים כָּל תּוֹמְכֵי דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁהֵם נִקְרָאִים סָמְכֵי קְשׁוֹט. וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו מ״א:ב׳): צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה נִקְרָאִים צֶדֶק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:קע״ב): כִּי כָל מִצְו‍ֹתֶיךָ צֶדֶק.

אלה הדברים. איתא במדרש [שוחר טוב פרק ל"ט] לא ניתן להם תורה לישראל אלא כדי שלא יעסקו בדברים בטלים. וזה פירש (תהלים נ"ח,ב') האומנם אלם צדק תדברון, כי לכל הכוחות שנבראו באדם נתן הקב"ה מצוה שיוכל האדם לעבוד בו הש"י, והאדם נברא בכח הדבור וניתן לו ד"ת לעסוק בהם.

הַאֻמְנָם אֵלֶם (תהילים נ״ח:ב׳) – שֶׁנַּעֲשֶׂה הָאֻמָּנוּת אִלֵּם, שֶׁאֵין לוֹ דִּבּוּר לְהִתְפָּאֵר, כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר לְהָאֻמָּנוּת, שֶׁיּוּכַל לְהִתְפָּאֵר לְמַעְלָה, וְנַעֲשֶׂה אֱלֹקִים. כִּי י"ה הֵם הַמּוֹחִין,