Kommentar zu Dewarim 12:24

לא תאכלנו THOU SHALT NOT EAT IT — This is a prohibition against the eating of דם התמצית (the last blood oozing through the cut of a vein: תמצית from מצה “to squeeze”) (Keritot 4b).

לא תאכלנו, על הארץ תשפכנו כמים, you are to treat it so that it becomes unfit to eat, just as is water when you pour it on the earth. It is not enough to hide it, as one hides wine or oil and other liquids which are designed as drinks.

This prohibits the dripping tamtzis blood. The term דם התמצית means the blood that drips at the time of slaughtering. Three types of [tamtzis] blood come out at the time of slaughtering: The first is black, the second is red, afterwards it gushes [which is not tamtzis blood], and afterwards it drips again. All three [the first two and the last one] are called the dripping tamtzis blood. The blood of the limbs is blood that has moved from one place to another — even though it is still absorbed and did not come out of the limb, it is forbidden. However, if the blood never left its original place then it is not included by the prohibition, “Do not eat it.” This is explained in Chulin (14a). (See Tosefos there)

VV. 24 u. 25. לא תאכלנו וגו׳ לא תאכלנו וגו׳. Die Halacha unterscheidet dreierlei Blut: דם התמצית ,דם הנפש und דם הנפש .דם האברים, das Blut, an welchem zunächst die Seele haftet, mit dessen Ausströmen auch נפש entweicht, שהנשמה שהנשמה תלויה בו יוצאה בו; es kennzeichnet sich durch קילוח, durch strahlendes Ausströmen. דם התמצית, ohne Strahl ausfließendes Blut. דם האברים, frei, nicht in Gefäßen enthaltenes Muskelblut (Kapillarblut), sobald es ausgetreten, פירש. Mit כרת-Strafe (Wajikra 7, 27) ist nur der Genuss von דם הנפש verpönt, dessen Verbot V. 23 wiederholt ist. V. 24 bezieht sich auf דם התמצית, V. 25 auf דם האברים (Raschi, מה שתמה המזרחי על רש׳׳י שפירש כאן לא תאכלנו למען ייטב לך אזהרה לדם האיברים ובכריתות ד׳ ב׳ ד׳׳ה חמשה לאוין מוקי ליה אזהרה לבשר בחלב כדאיתא חולין קט׳׳ו ב׳ ,נראה לענ׳׳ד דלא קשה מידי דרש׳׳י לטעמיה שהלך בפירושו לחומש בשיטת ר׳ ישמעאל דמוקי קרא דכי ירחיב וגו׳ להיתר בשר תאוה והא דרשה דחולין אי אפשר אלא אליבא דר׳׳ע דמיירי קרא בפסולי מוקדשין ע׳׳ש ועי׳ רש׳׳׳י חולין כ׳׳ח א׳ ד׳׳ה מה פסולי).

על הארץ תשפכנו כמים, im Gegensatz zu dem heidnischen Wahn sollst du ihm gar keinen besonderen Wert beimessen und keinerlei wahngeborene Handlung damit vornehmen.

למען ייטב לך וגו׳. Der Nichtgenuss des Blutes bedingt dein und deiner Kinder Glück und sittliches Heil. Er erhält deine Kinder אחריך, in sittlicher Nachfolge nach dir und schützt sie vor Entartung. Er erhält dein Wesen ישר: in der geraden Richtung deiner von Gott dir angewiesenen Bestimmung, und indem so dein Wesen unbeeinflusst bleibt von tierischen, menschenunwürdigen Neigungen und Abneigungen, bleibt es eben damit den Anforderungen größerer und kleinerer Selbstlosigkeit zugeneigt und übt von selbst gern und willig jene dem Adel deines Wesens entsprechende Milde, Nachgiebigkeit, Rechtsverzichtung und Güte, die den Erwartungen Gottes von dir genügen, auch da, wo alle Ansprüche einer Rechtsnotwendigkeit fehlen (siehe Dewarim 6, 18).