Kommentar zu Bereschit 33:16

וישב ביום ההוא עשו לדרכו. עֵשָׂו לְבַדּוֹ, וְד' מֵאוֹת אִישׁ שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ נִשְׁמְטוּ מֵאֶצְלוֹ אֶחָד אֶחָד, וְהֵיכָן פָּרַע לָהֶם הַקָּבָּ"ה? בִּימֵי דָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ נַעַר אֲשֶׁר רָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים (שמואל א ל') (בראשית רבה):

לדרכו. ברוגז מעט ולא נפטרו זה מזה בנשיקה כמו לבן אלא הלך לו שעירה. ומש״ה לא הלך עוד יעקב לשעיר לקבל ממנו כבוד. אחר שראה פני עשו שאינו עמו עוד:

וישב עשו לבדו. ובב"ר אמרו וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה וד' מאות איש שהיו עמו היכן הם נשמטו כל אחד ואחד והלך לדרכו אמרו שלא נכוה בגחלתו של יעקב ואימתי פרע להם הקדוש ברוך הוא כו'. דאם לא כן וישב עשו ביום ההוא עם כל העם אשר אתו מיבעי ליה להודיענו שלא נשאר שום אחד מכל עמו עם יעקב כמו שאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי מפני שלא נתרצה יעקב בטובה זו ואין לטעון מיעקב דכתיב ביה ויעקב נסע סכותה ולא כתב ויעקב וכל אשר לו נסע סכותה מפני שעשו שאמר ליעקב אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויעקב א"ל שאין הטובה הזו צריכה לו היה צריך לפרש וישב עשו וכל העם אשר אתו להודיע ששמע עשו ליעקב והלך עם העם אשר אתו אבל ביעקב שלא היה צריך לזה הספיק לו לומר ויעקב נסע שמאחר שהוא העיקר מסתמא הכל נמשכו אחריו: