Kommentar zu Jeschijahu 28:9

ויאמר הנני. אמר לו הקב״ה אתה אמרת הנני, חייך בכל עת שתקרא, אני אומר הנני, שנאמר אז תקרא וה׳ יענה תשוע ויאמר הנני (ישעיה כח ט).

ותאמר אחותו אל בת פרעה וגו׳ מן העבריות. מאי שנא מעבריות, מלמד שהחזירוהו למשה על כל המצריות ולא ינק, אמר הקב״ה פה שעתיד לדבר עם שכינה יונק דבר טמא, והיינו דכתיב את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים (ישעי׳ כח ט).

את מי יורה דעה. שמא לתינוקות שאין יודעין להבין כי הגדולים פנו לדרך רעה:

את מי, מסיים את דבריו, אומר אחר שכבר הוכחתי אותם פעם אחר פעם ע"י הנביאים, וגם כבר ראו מה שקרה לאפרים ולא לקחו מוסר, אשאל את מי יורה הכהן המורה דעה ולמי יודיע הנביא שמע הנבואה, וכי לגמולי מחלב הוא מורה דעה אשר אינם מבינים את הלימוד בפעם הראשון ולכן צריך להבינם וללמדם אלף פעמים? ושיעור הכתוב וכי לגמולי מחלב יורה דעה, עד

את מי. הואיל והגדולים פונים אל השכרות א״כ למי ילמוד הנביא דעה ולמי יבין השמועה אשר שמע מאת ה׳:

יורה. ענין למוד כמו ולהורות נתן בלבו (שמות לה):

יורה דעה, הכהן. שפתי כהן ישמרו דעת וכו' יבין שמועה, הנביא. את אשר שמעתי מאת ה' צבאות הגדתי לכם :

את מי. אחר שהם משתכרים וכל עסקם במאכל ובמשתה ומשתכרים המורה שיבא להורותם למי יורה דעה ולמי יבין שמועה מה ששמע הנביא מאת האל לצותם ולהורותם ולהבינם ולמי יורה דעה ולמי יבין שמועה והנה הם אינם בני דעה והשכל והרי הם כנערים שמתלכלכים בעצמן ואין להם דעת ללכת למקום מוקצה להפנות:

את וגו'. אם בא הנביא להוכיחם אין מבין, כי בעבור היין אינם בדעתם, כנערים:

ולכן היה השם יתברך מתרעם כנגדם באומרו את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה, כלומר אחרי שכולם רודפים אחרי התאוות הגופניות, ויהודה נטמא בטומאת בני ישראל, ואין בהם מבקש את השם, למי יורה הנביא דעת ולמי יבין שמועות הנבואה, ואפשר לפרש את מי יורה החכם דעה, שאין אדם שירצה ללמוד ממנו דעת ותבונה, ואל מי יבין שמועה הנביא, כי לא ימצא אדם שירצה לשמוע השמועה ששמע הנביא מפי השם, והנה לא זכר בכאן חכם ונביא לפי שכבר זכרו למעלה, באומרו כהן ונביא שגו בשכר, כאלו אמר הכהן שהוא החכם והנביא שגו ברואה פקו פליליה בסבת היין כי כל שלחנותם מלאו קיא וגומר, ומלבד החסרון הגדול הזה אשר מפאת המלמדים ההם, הנה יש חסרון עוד אחר מפאת התלמידים בעצמם, כי אין מי שיהיה ראוי להורות אליו דעה, ואין אדם הגון להבין שמועת הנביא, כי הם כולם ביינם חסרים ונעדרים, במדרגת התינוקות שהם גמולי מחלב ונעתקים מן השדים שענינם לאכול ולשתות ולא ירגישו לדבר אחר, ויש מפרשים גמולי מחלב עתיקי משדים בלשון תימה, כאלו יאמר אל מי יורה דעה החכם הכהן, ואל מי יבין שמועה הנביא, כיון שהאנשים הגדולים כולם רודפי מאכלות ועוזבים את דבר השם, הילמד ויורה לנערים ולקטנים, שבהשלמת יניקתם נעתקים משדי אמם ויתחילו לדבר, הילמד אותם (י) צו לצו רוצה לומר מצוה קטנה היום ומצוה קטנה למחר, ויהיה גם כן כמו הבונה שישים קו לקו בבנינו זעיר שם, זעיר שם וכפי הפירוש הראשון יהיה אומרו קו לקו צו לצו, כאומר אין להם להתנצל עוד באומרם שהחכם והכהן או הנביא ילמד אותם חכמה ונבואה הרבה, ושהם אינם יכולים לקבל כל כך, כי הנה הנביא לא היה משמיע להם כי אם צו לצו, רוצה לומר מצוה אחת היום ומצוה אחרת למחר, וכן החכם לא ילמדם כי אם קו לקו, רוצה לומר חוט חוט, כי מי שרוצה לעשות חבל עב יכפול החוטין, והוא אומרו זעיר שם זעיר שם בלמוד הכהן החכם זעיר שם בנביא, ויש מפרשים צו לצו שכאשר הנביא היה מלמדם מצוה אחת, היו אומרים מצוה אחרת יש לנו בעבודה זרה טובה מזו, וכאשר החכם ילמד אותם קו היושר בדרכיהם היו אומרים קו אחרת יותר ישרה יש לנו בע"ז, והוא על דרך מה שאמר הנביא הושע (ה, יא) כי הואיל הלך אחרי צו, והותרה השאלה השלישית.

גמולי מחלב. בדולי מחלב:

גמולי מחלב. וכי ילמד לאלה שנגמלו מהנקת החלב:

גמולי מחלב. כן נקרא התינוק הנפרש מקרוב מן ההנקה כמו ויגדל הילד ויגמל (בראשית כא):

גמולי מחלב עתיקי משדים. הנעתק משד עדן אינו גמול מחלב, כי יתכלכל בחמאת בקר וחלב צאן, ולכן הוסיף עתיקי משדים, שהוא היונק :

גמולי מחלב עתיקי משדים. הם הנערים הקטנים אחר שנשלמה יניקתם כמו ויגדל הילד ויגמל, עד יגמל הנער והנערים כשתשלם יניקתם מתחילין לדבר ואין להם עדין מתבונת האדם והבדל מן הבהמה אלא הדבור כי אין להם עדין דעת כן הם אלה הגדולים כקטנים ופי' עתיקי משדים, מוסרים מן השדים כמו שאמר ויעתק משם, ואמר גמולי עתיקי בדרך הסמיכות על אות השמוש כמו לנביאי מלכם, האלהי מקרוב, השכוני באהלים:

שמועה. שם:

וזכר שיותר רע מזאת היו עושים, שאם היה הנביא או החכם מדבר אליהם דבר חכמה ונבואה, נדמה להם כאלו היה הנביא עילג הלשון, או שהיה מדבר אליהם בשלון בלתי נהוגה אצלם, שהם שתי הסבות אשר בעבורם לא יבין האדם דברי המדבר אותו אם להיותו עילג, ואם להיותו מדבר בלשון אחר, והוא אומרו (יא) כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר לעם הזה, ומלת לעגי הפוך והוא כמו בעלגי, כענין כשב כבש, והיותר נכון אצלי בפירוש הפסוקים האלה הוא, שהיה הנביא מספר בגנות הכהנים והנביאים שהיו בזמנו, כי הם היו מכלל השכורים, וגם היו חסרי הדעת, ולכן אמר את מי יורה דעה הכהן השכור הזה, ואת מי יבין שמועה הנביא השקר הזה, אין ספק כי אינם ראויים ללמד כי אם לתינוקות, וזה שאמר גמולי מחלב עתיקי משדים, כי אין בהם חכמה ללמד אנשים גדולים, והם לחסרונם דומים לאותם התלמידים הילדים, והוא אומרו כי צו לצו צו לצו וגו', ר"ל כי אם הילד אינו מקבל כי אם צו לצו מצוה אחר מצוה, ג"כ הכהן והנביא ההוא לא ידע כי אם צו לצו והם מעתיקי משמוע יצטרכו בלמודם קו לקו, ככה הלומדים ההם יצטרכו לדעת קו לקו זעיר שם זעיר שם, ר"ל אם דבר מועט ימצא בילדים, ג"כ דבר מועט ימצא באותם הכהן ונביא המלמדים אותם, ומלבד חסרון הידיעה אשר בהם, תדע שבסבת שכרותם בלעגי שפה ובלשון אחרת יזכר ר"ל הכהן והנביא שזכר לעם הזה, כי הם בשכרותם חסרי הידיעה וחסרי הלשון.

עתיקי משדים. לשון ויעתק משם (בראשי' יב), ד"א בדולי' מן התורה שנקראת חלב ועתיקי משדים מוסרים מלפני ת"ח:

עתיקי. הנעתקים משדי אמן וכפל הדבר במ״ש:

עתיקי. מל׳ העתק והסרה וכן ויעתק משם ההרה (שם יב):

גמולי מחלב. הוא סמוך ומוכרת כמו השכוני באהלים (שופטים ח' י"א):

עתיקי. שהסירו אותם, כמו ויעתק משם (בראשית י"ב ח'), והמלה תאר השם:

את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים נר' לבאר ע"פ מ"ד בגמ' מיום שחרב בהמ"ק ניתנה נבואה לשוטים ולתינוקות. דהענין הוא דאי' בגמ' הרי שהיו ישראל צדיקים בר"ה ופסקו להם גשמים ואח"כ עברו ועשו עבירות הרי גשמים יורדין על ההרים ועל הגבעות מקום שאין עושה פירות. וכך הוא ענין שפע הנבואה הבא מאל יתב' על עמו ישראל כמ"ש הכתוב ויבא כגשם לנו שהוא ענין השפעה ובהיות ישראל שרוין על אדמתן ועושין רצונו היו החכמים מקבלין שפע רה"ק ואולם אם אין עושין רצונו השפע ההוא יורד אל מקום שאין עושה פירות כענין גשמים. וזהו מיום שחרב בהמ"ק ניתנה נבואה לשוטים ולתינוקות. וז"ש את מי יורה דעה גמולי מחלב. דהגדולים אין מקבלין שפע מסיבות מעשיהם המעוקלין: