Kommentar zu Dewarim 1:21

ראה נתן ה' אלקיך לפניך את הארץ עלה רש כו' פרשנו בעזרתו ית' דאיתא שנה שרשה בתתילתה מתעשרת בסופה. לכאורה אינו מובן ובאמצע האיך תהי'. ופרשנו דאיתא בזוהר על המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר פי' סוף המדרגות של מעלה נתמלא מהמקור לקיימה מעושר. כי סוף של מעלה הוא תחלה של מטה. וכן י"ל מה שאמרו כל כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים כי נתמלא מהמקור שפע להפיל פחד על המונעים וליתן שפע לאנשי כנסיה להתקיים. וכן כאן י"ל כי שנה גי' ספירה וכן עולם שנה נפש הוא רמז א' ודוק. וזה שנה שרשה מתחילתה מתעשרת בסופה כי בהתערותא דלחתא נקרא תחלתו ובשפע הבא בה מלמעלה נקרא סופה סוף המדריגות והוא ה'. ועוד פרשנו שנקרא שנה כי אמרו אין טיפה יורדת כו' עד שטיפים עולות ושמעתי מרבי ז"ל הוא אהבה ויראה נ"ל הפירוש כי המקבל בהית לאיסתכולי בי' הוא יראה כמו שאמרו רז"ל יראתו זו הבושה ומסתמא יש להמקבל אהבה להמשפיע וזה שנה כמו עבר ושנה. וזה שנה שרשה כו'. וזה ראה נתן ה' לפניך כו'. עלה רש פי' בהכנעה לפניו ית' כנ"ל כי הכנעה גדולה מיראה וזה אל תירא ואל תחת לא בירא' ולא בפחד כי עמה גדולה מכולם:

ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ עלה רש וכו' נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש וילקט יוסף בשם מדרש לפרושים כתיב הפח נשבר ואנחנו נמלטנו והיינו בגאולה הראשנה של יצ"מ היתה השבירה של הפח באות סמ"ך שבא ונכנס אות סמ"ך בתוך אותיות פח ונעשה צירוף פסח ולעתיד בגאולה האחרונה תהיה שבירה של פח באות רי"ש שיבא ויכנס תוך פח ויהיה צירוף פרח שאז יציץ ופרח ישראל ע"ש ובזה פרשתי הטעם דבחודש ניסן מברכים על אילנות שיש בהם פרח כי בניסן עתידין ליגאל ואז ישראל שנמשלו לאילנות כי האדם עץ השדה יצאו מן הגלות שישבר הפח שלהם ויהיה פרח שיתקיים אז יציץ ופרח ישראל ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו האלף רמז ללמוד התורה לשון אלוף חכמה שיהיה לימוד התורה בשלימות ואז מאתים לנוטרים את פריו שיבא אות ר' שמספרו מאתים ויכנס בתוך פח ויהיה צירוף פרח ולז"א בתהלים פ"ג כי הנה אויביך יהמיון ומשנאך נשאו רא"ש שרוצים להסיר אות רי"ש מן פרח כדי שישארו אותיות פח לבדם ולז"א יפטירו בשפה לדבר קטגורים על ישראל וכל כוונתם בזה כדי להניע רא"ש דהיינו אות ריש שלא יתחבר ויכנס תוך פח לשבר אותו וכאשר יוצא פרח יצץ ציץ כי בשבירת הפח ע"י אות ר' שיהיה צירוף פרח אז יצץ ציץ שהוא מספר קץ הגאולה וז"ש ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ ולכן עתה הוא עת רצון ומתקרי אתחלתא דגאולה ואז עלה ריש שתעשה מצות ומע"ט ובזה תעלה אות רי"ש להכניסו תוך הפח שתשברהו לגמרי ולא די בשבירה שהיתה לפח ביצ"מ שהיתה ע"י אות סמ"ך כאשר דבר ה' אלהיך לך על הבטחת הגאולה העתידה יציץ ופרח ישראל כי כל דברי הנבואה של הנביאים קבלום מסיני וכמ"ש רז"ל משא דבר ה' ביד מלאכי בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני וכן ישעיה אמר מעת היותה שם אני אמר ישעיה מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת אלא ועתה ה' אלהים שלחני וכו' ע"ש ולז"א כאשר דבר ה' אלהיך לך ר"ל עליך בסיני יציץ ופרח ישראל ששבירת הפח העקרית תהי' ע"י אות רי"ש ובזו השבירה שתהיה ע"י אות רי"ש אל תירא ואל תחת שלא יש תקנה עוד לפח שיתחבר כי אין זו כשבירת פח מצרים שנשבר ע"י אות סמך ולכך גאולה שתהיה אחרי שבירת הפח ברי"ש אין אחריה עוד שעבוד:

רש. במשקל שב מגזרת ירושה: