Kommentar zu Dewarim 1:32

ובדבר הזה אינכם מאמינים וגו' ההולך לפניכם וגו' לראותכם הדרך וגו' ועל זה מיד שבו והתודו חטאנו לה' אנחנו נעלה ונלחמנו וצ"ע מה חידש להם מרע"ה שחזרו והאמינו ומה עלה על דעתם תחלה גם להבין משל הדיוט דמייתי רשי' מה דבלבך על רחימך מה דבלביה עלך הם אמרו בשנאת ה' אותנו נ"ל דעיקר תרעומתם הי' על מה הסיבם ה' מפלשתים שהוא דרך קרוב ולא חשדו עצמם שהוא פן ינחם העם ושבו מצרימה ע"כ הסיבם במקום שלא יכלו לחזור כ"א ע"י ענני כבוד ביום ובלילה והם חשבו בשנאת ה' אותם הסיבם לאחריהם להמיתם כי מתחלה חשבו פן ילחמו פלשתים שהם עם עז ע"כ הסיבם במקום אשר קל לכבוש ועכשיו שמעו שהערים בצורות והעם בני ענק א"כ אם ירצה להמיתם בנס ככה הי' יכול לעשות לפלשתים אע"כ בהיפוך הי' שלפלשתים הי' בכח עצמם שלישראל לכבשם ע"כ בשנאתם כדי למסור אותם ביד האמורי להמיתם הסיבם מדרך ארץ פלשתים ומרע"ה השיב להם לא הוא שונא אתכם אלא אתם שונאים וחשש שתשיבו למצרים ע"כ הסיב אתכם במקום שא"א לחזור בלא מן ובאר וענן לפניהם יומם ואש לילה ועי"ז יהי' בטוח שלא תתנו ראש לחזור וזהו שרמז להם משה באריכות דבריו ועי"ז שמעו והאמינו ושבו והתודו ואמרו אנחנו נעלה ונלחמנו:

ובדבר הזה. שֶׁהוּא מַבְטִיחֲכֶם לַהֲבִיאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ – אֵינְכֶם מַאֲמִינִים בּוֹ:

אינכם מאמינם חסר יו''ד שיו''ד פעמים נסיתם אותו: