Kommentar zu Dewarim 1:41
וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃
Da antwortete ihr und sprach zu mir: 'Wir haben gegen den HERRN gesündigt, wir werden hinaufgehen und kämpfen, nach allem, was der HERR, unser Gott, uns geboten hat.' Und ihr gürtet jedem Mann seine Kriegswaffen und hält es für eine leichte Sache, ins Hügelland hinaufzugehen.
חתם סופר
ותחגרו איש כלי מלחמתו כי ביציאתם ממצרים הי' הכוונה מיד להביאם לא"י ובלי שום כלי זיין כפירש"י בפסוק ראה נתתי לפניכם בואו ורשו את הארץ וז"ל אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכין לכלי זיין ועתה כי נגזרה גזרה חשבו היינו בלא כלי זיין ישארו מ' שנה במדבר ושוב יעלו בלא כלי זיין בדרך נס אבל אם ירצו ללחום בדרך הטבע בכלי זיין על זה לא נגזרה גזירה ע"כ ותחגרו איש כלי מלחמתו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
ותהינו. לְשׁוֹן "הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם" (במדבר י"ד), זֶה הַלָּשׁוֹן שֶׁאֲמַרְתֶּם לְשׁוֹן "הֵן", כְּלוֹמַר נִזְדַּמַּנְתֶּם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
וטעם אנחנו בעצמנו נעלה ונלחמנו לא נניח הדבר לבנינו אחרינו כאשר אמרת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy