Kommentar zu Dewarim 10:4
וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה אֵלָֽי׃
Und er schrieb nach der ersten Schrift auf die Tische die zehn Worte, die der HERR am Tag der Versammlung auf dem Berg aus dem Feuer zu dir geredet hatte; und der HERR gab sie mir.
העמק דבר
אשר דבר ה׳ אליכם. ולעיל ט׳ י׳ כתיב ככל הדברים אשר דבר ה׳ עמכם. והוא כמש״כ לעיל ה׳ י״ט דבלוחות הראשונות היה כתוב דברות הראשונות ששמעו ישראל מפי הגבורה והיינו אשר דבר ה׳ עמכם. אבל בלוחות שניות היה כתוב דברות השניות שלא שמעו באזניהם אלא משה שמע שמור וזכור בדבור א׳. וכן כל השנויים מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכול לשמוע. אבל משה שמע ולימד לישראל. מש״ה כתיב אשר דבר ה׳ אליכם. דמשמעו כמו וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן דמשמעו משה דבר עם אהרן ה״נ משה דבר עם ישראל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
הכתב והקבלה
עשרת הדברים אשר דבר. ובלוחות הראשונות אמר (לעיל ט' י') ככל הדברים אשר דבר, ולרבותינו במדרשותיהם, דבלוחות הראשונות היו בין כל דבור ודבור דקדוקים של תורה, עד שהיה פנימית התורה ג"כ גלוי ומפורש, משא"כ בלוחות שניות, שפיר השמיט כאן מלת ככל עמ"ש בהגהת מאמר התורה בד"ה מתועלת הסדר בלמודים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
נחל קדומים
בצדקתי הביאני ה' לרשת. הביאני ה' לארץ ישראל. הביאני המלך חדריו. הביאני אל בית היין. כך הוא במסרה ואפשר לומר בהקדים מ"ש הרשב"א דמ"ש מכאן מודעא רבא לאורייתא היינו קודם שבאו לא"י אבל אחר שבאו לא"י בטלה מודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו וגו' וכל זה היינו אם ארץ ישראל מתנה אבל אם היא ירושה המודעא במקומה אבל אם היא מתנה דינא דמלכותא דינא מפני שיכול לגרשם מארצו וכמ"ש הרב פרשת דרכים עיין שם באורך ואמרו רבותינו ז"ל הביאני אל בית היין זה הר סיני אמור מעתה זה כוונת המסורה הביאני אל בית היין זה הר סיני ואז היה מודעא אך על ידי מתנת הארץ פקעה מודעא ואל תאמר הביאני לרשת שהיא ירושה אלא האמת שהיא מתנה הביאני ה' לא"י והוא מטובו הגדול והיא מתנה וליכא מודעא דדינא דמלכותא דינא וז"ש הביאני המלך חדריו ודינא דמלכותא דינא ודוק:
Ask RabbiBookmarkShareCopy