Kommentar zu Dewarim 11:32

א"י את הברכה אשר תשמעו כו'. הפי' הוא ע"ד שכ' הרמב"ם ז"ל כי כל הברכות הגשמיות הכתובים בתורה הם רק הבטחות ההכנה שיהי' לכם כל טוב ולא יהי' לכם שום מניעה מסיבות העוה"ז לקיים המצות. אבל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. הנה זהו שאמה"כ את הברכה יהי' לכם אשר תשמעו אל מצות ה' שע"י הברכה תשמעו אל מצות ה' בלי שום סיבה המונעת אתכם ועל כל הטובם הזאת יהיו אזניכם פקוחות לשמוע ולהקשיב לדבר ה'. והברכה היא הכנה להתורה ומצות כי אם אין קמח אין תורה. ולכך לא נאמר אם תשמעו רק אשר תשמעו כנ"ל:

ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים גם בכאן יזהיר על החוקים ועל המשפטים קודם שאר המצות ויזכיר תחלה המשפט בע"ז ומשמשיה כאשר פירשתי בסדר ואתחנן (רמב"ן על דברים ד׳:ג׳) ואחרי כן יזכיר משפטים רבים בנביא השקר ומסית ועיר הנדחת ויזכיר בחוקים תחלה הקרבנות במקדש ואח"כ איסור אכילת כל תועבה ושאר המצות:

ושמרתם לעשות וגו'. פירוש לפי שהמצות שבא לצוות עליהם הם תלויים בארץ לזה אמר להם שישמרו, על דרך אומרו (בראשית ל״ז:י״א) ואביו שמר את הדבר, והכוונה שיהיו מחכים לעשותם, והכוונה בזה שהגם שבזמן שהוא מדבר עמהם אינם בידם לעשותם יהיו משמרים הדברים לעשות אותם כשיגיע העת, וגמר אומר אלה החוקים וגו' פירוש אלה הם שאני מצוה אתכם שתשמרו לעשות בארץ, פירוש לפי שהם תלוים בביאת הארץ כי שם צוה ה' לאבד כל המקומות, וכל זמן שלא באו שמה אינם בידם לעשות: