Kommentar zu Dewarim 14:20

לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה כו' כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו ויש להתבונן מה זה כי עם קדוש אתה כו' לא תבשל גדי בחלב אמו מה זה סמיכות כי עם קדוש אתה כו' לכך לא תבשל גדי בחלב אמו הכלל הוא שאיש הישראלי מחויב למשוך א"ע מכל השתלשלות העולמות עד שהולך דרך כל המסכים עד הגיעו לעולמות העליונים הקדושים עד הדבק באין סוף ב"ה ובזה מיחד כל העולמות ביחוד עליון ולזה הי' הכיון של השי"ת בהשתלשלות העולמות עד עולם החומרי והגשמי הזה כדי שיחזור האדם מכל זה השתלשלות עד למעלה למעלה וליחד הכל בא"ס ב"ה וב"ש ובאם עדיין לא הגיע האדם למדריגה זו שיוכל ליחד הכל בא"ס ב"ה אעפי"כ למדה התורה עצה לדבק א"ע בי"ג מדות שהם ה' ה' אל רחום וחנון כדאיתא מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ ואמר כל זמן שאתם עושים לפני כסדר הזה כו' והם שלשה שמות "הוי"ה גימטריא "מזלא ובשלשה שמות יש י"ב אותיות ועם הכולל גימ' י"ג שהוא במספר "אחד ושלשה עשרה מדות הם קשורים ואחודים ביחוד גמור כשלהבת קשורה בגחלת כמובן ג"כ בפשוטא בפי' שלש עשרה מדות ה' ה' אל רחום וחנון שנראים שהכל אחד ה' ה' שתי שמות נראים אחד וכן אל רחים הוא מדות רחמנות וכן חנון הוא חונן ברחמונותו וכן שאר המדות נראים בפירושם שהם אחד הגם שיש בפי' קצת הפרש ביניהם כדאיתא במפורשים אבל באמת הם אחד מיוחדים בתכלית היחיד ובי"ג מדות ידבק איש הישראלי תמיד ויעשה כסדר הזה לנהוג במהותו ית"ש וממילא ימשוך מי"ג ת"ד כל החסדים והרחמים גמורים על ישראל ותמיד כל ימי חייו לא ידמה לאיש הישראלי שהוא נגמר במלואו וטיבו רק שעדיין לא הגיע לתכלית האמת להיות דבוק בי"ג מדות ועדיין לא הבשילו אשכלותיה ויעשה תמיד מצות ומדות ישרות כדי שיבא באמת להיות אוחז בי"ג מדות של מעלה ומהם ימשוך מי"ג ת"ד כל החסדים וטובות ורחמים אבל מי שידמה בעצמו שכבר הגיע לתכלית זה אינו כלום ואינו מועיל אם מדמה בעצמו כך לפעול למשוך מעילא לתתא מי"ג ת"ד אלא א"כ שהוא כאין בעיני עצמו ומתאמץ בכל כחו לאחוז בכל עת יותר בי"ג מדות ועושה תשובה תמיד אזי אדם כזה מועיל במעשיו הטובים באחזו בי"ג מדות למשוך מי"ג ת"ד כל החסדים ורחמים גמורים על ישראל וידוע שיש למעלה נובלת דוגמת נובלות הפירות כן יש נובלת חכמה וחכמת נפולים בשאר מדות נפולים מלמעלה בזה לא יאחז האדם רק ידבק עצמו למעלה במקור הי"ג ת"ד שהוא ג' שמות גימ' "מזלא והם גימטריא "אחד כנ"ל וזהו ביאר הכתוב לא תאכל כל נבלה פי' לא תעשו יחוד מהנובלת שנפלו מלמעלה (שאכילה הוא לשון יחוד כדכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל) כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו פי' כי עם קדוש אתה שישראל נמשכים מקודש דלעילא לא תבשל גדי פי' גדי הוא לשון מזל (כדאיתא בשבת גד גדי) לא תבשל שלא ידמה לעצמו שהוא בשל מבושל ונגמר (מלשון הבשילו אשכלותיה) שידמה שהוא נגמר במלואו וטובו והוא דבוק בי"ג ת"ד שהוא "מזלא רק ידמה לעצמו שעדיין לא נגמר והוא בחלב אמו והוא יונק בחלב אמו שהוא תשובה עולם הבינה אימא עילאה שהוא "מזלא כנ"ל.

כל עוף טהור תאכלו. וְלֹא אֶת הַטָּמֵא, בָּא לִתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה; וְכֵן בַּבְּהֵמָה "אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ", וְלֹא בְהֵמָה טְמֵאָה, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה, לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה:

כל עוף טהור. כארבה: