Kommentar zu Dewarim 14:22

עשר תעשר. איתא במדרש (תנחומא ראה ט"ו) אם עלי אדמתי תזעק (איוב ל"א,ל"ח) אם לא הוצאתי מעשרותיה כראוי. דהנה ענין מעשר ראשון ביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה שתיכף שהשי"ת משפיע טובה לאדם בל תתיישן אצלו ותיכף יחזיר זה הכח להשי"ת, כדאיתא בש"ס (ב"מ ל"ח.) רוצה אדם בקב שלו, יותר מתשעה קבין של חבירו, שבזה שמוסר הקב שלו להשי"ת, נתבררו התשעה קבים. וזה שלא הוציא מעשרותיו כראוי, היינו שלא הכיר הכרה הזאת, וממילא אדמה תזעק, כי עיקר כוונת הבריאה היתה שיכירו שכל סדר השתלשלות הוא מהשי"ת.
(תפארת יוסף תבא ד"ה כי תכלה)

עשר תעשר וגו' שנה בשנה. ואחז"ל שנה שנה לומר שאין מעשרין מן החדש על הישן. ובהעיר לב ושום שכל. י"ל דהתורה מרמזת לנו כאן שכל גדול ונפלא בעבדות הש"י והוא דהנה כתיב תנו עוז לאלהים. ואחז"ל ישראל מוסיפין כח בפמליא של מעלה והיינו כי ע"י מעשה הצדיקים בעבודת הש"י וית'. כגון בלימוד תורה לשמה וקיום מצותיו באמת. עי"ז נתרבה ונתברך השפע טובה ורחבה לכל העולמות העליונים לאדלקא כל בוצינין טבין וכל נהורין עילאין קדישין. ואז נמשך שפע ברכה והצלחה וכל מיני חסדים טובים וכל ברכאין טבין מכל העולמות הק' העליונים אל השדה חקל תפוחין קדישין. בחי' מלכותא קדישא ומשם נמשך שפע ברכה והצלחה. וכל טיבו וחדו להכנ"י דלתתא. נמצא כי מעשיהם הטובים של עם ה' בני אל חי. המה בבחי' זריעה כי ע"י זריעה הלזו של המצות ומע"ט ניתוסף ונתרבה השפע ונמשך משח רבות עילאה קדישא. מי"ג נהרות המושכין שמן אפרסמון לעולמות עליונים הק'. עד בחי' חקל תפוחין קדישין. ומשם להכנ"י לתתא. עם ה' בני אל חי. והוא ממש כמו התבואה הנזרעת בהשדה שעי"ז ניתוסף ונתרבה התבואה מאוד בהשדה. והנה בכל מצות התורה ובכל מעשה בני האדם הטובים והישרים בכל הנ"ל עיקר הדבר לדבק עצמו באמת ובתמים בהבורא ב"ה וב"ש הנכבד והנורא. ושיהיו פיו ולבו ומחשבותיו שוים בדביקות זה הגדול ולייחד ולקשר ביחודא חדא שני שמות הק'. הוי"ה אדנ"י. כנודע מסה"ק. ואז ע"י היחוד הזה נמשך כל ההשפעות טובות מיו"ד עילאה משם הוי"ה הק'. שהוא בסוד חכמה עילאה קדישא אל היו"ד תתאה משם אדנ"י הק' שהוא בסוד מלכותא קדישא חקל תפוחין קדישין. ועיקר היחוד ואתקשרותא דכולא. הוא ע"י בחי' יסוד צדיק חי עלמין. כי ע"י זו הבחי' נעשו כל היחודים דלעילא ותתא. כמ"ש בסדר הזה השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך היינו כשתרצה לייחד יחודים ולקשר את העולמות העליונים ע"י המצות ומע"ט. השמר לך לבל תעזב את הלוי הוא בחי' יסוד צדיק חי עלמין. דהוא אתקשרותא דכולא וחיבורא דכולא ולו"י הוא מלשון לוית חן לשון חיבור והתקשרות שהוא מקשר ומייחד כל ימיך היינו כל היומין עילאין קדישין. על אדמתך אדמת קודש. בחי' חקל תפוחין קדישין והנה נודע מספה"ק אשר בחודש אלול הוא העת והזמן אשר ישגיח האדם על דרכיו. ויפקח על מעשיו אשר פעל ועשה כל השנה כולה. ולתקן אותם בחרטה בלב ובוידוי פה. ובתשובה שלימה באמת ובתמים. מיראת ה' ומפחדו והדר גאונו ומאהבת הש"י בכל לב ונפש. ולמסור נרו"נ להש"י באמת ולקבל ע"ע באמת אשר מאז והלאה יהיה דבוק אך ביראת הש"י כל היום. וכמבואר בספה"ק. והנה י"ל טעם למה שנברר זמן זה להכשיר מעשיו היינו בחודש אלול בדוקא. י"ל טעם א' כדי שכאו"א מישראל יבוא ליום הדין הגדול והנורא כזה. בר"ה ויוה"כ טהור ונקי ומזוכך ומצוחצח מכל סיג בכל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו וכל חושיו כנודע מספה"ק ואפילו הצדיקים שבדור צריכין ג"כ בחודש אלול להתאמץ בעבודתם ביתר שאת ועוז מכל ימות השנה ובפרט שהמה ימי רצון כנודע גם עיקר היחודים אשר צריכים לעשות לייחד ולקשר וכמבואר למעלה הזמן לזה ביותר בחודש אלול וכנודע מכהאריז"ל מכמה יחודים השייכים לחודש הזה ועוד ישנו טעם בזה. לעשות כל הנ"ל בחודש הזה לאשר הוא סוף השנה. בסוד עולם. שנה. נפש. ועוד יש טעם לזה כי אלול נוטרי' א' לול ר"ל כי בחודש הזה נפתח לול ופתח קטן לקבל הבעלי תשובה באמת. כי הצירוף של זה החודש הוא. ההו"י היוצא מס"ת של פסוק וצדק"ה תהי"ה לנ"ו כ"י נשמור לעשות כו'. וה' ראשונה הוא ה' ראשונה משם הוי"ה הק' שהוא סוד עלמא דבינה סוד תשובה עילאה כנודע ומהפתח קטן שבראש הה' היינו ההפסק וריוח שבין גגו של ה' בצד שמאל ובין הוא"ו שבתוכה. משם נפתח שער ופתח לקבל השבים בתשובה שלימה באמת ובתמים. ולאשר זה הצירוף שולט בזה החודש. לזה ג"כ זמן התשובה ולסגל מע"ט והיחודים בחודש הזה: וע"פ הנ"ל יבואר ע"נ הפסוק הנ"ל. עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. היינו שכל המצות והמע"ט אשר זרעת ונתגדלו בקודש בהשפעות טובות הנשפע ונמשך אל השדה חקל תפוחין קדישין. תראה לייחדם ולקשרם בין התרין יודי"ן היינו יו"ד עילאה משם הוי"ה הק' סוד החכמה עילאה קדישא. ויו"ד תתאה משם אדנ"י הק' סוד המלוכה הק' שנה שנה לומר שאין מעשרין מן החדש על הישן. היינו לבל ימתין בתיקון דרכיו ומעשיו על התחדשות השנה לתקן אז את הישן משנה שעברה. רק עכ"פ יתקן הכל בחודש אלול ויתייחדו ויתקשרו כל העולמות ברזא דיחודא קדישא וכנ"ל ובבוא יום הדין יום ר"ה ויוה"כ יושפעו אז כל הטובותוכל הברכות להכנ"י לעילא ותתא. וכן יזכינו הש"י לעשות תשובה שלימה באמת לפניו ית' וללכת בדרכיו אך ביראת ה' תמיד כל היום וכיה"ר אמן:

עשר תעשר את כל תבואת זרעך כו'. נ"ל ע"ד שאמר התנא "שכר מצוה מצוה", וזהו הפירוש "עשר תעשר", כשתתן מעשר פעם אחד תזכה עוד לעשר, "את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה", ר"ל גם תזכה שכל תבואת זרעך שהוציאה השדה בשנה העברה, תהיה לשנה הבאה הברכה בשדה שיעלה המעשר כמו כל התבואה של שנה העברה, וכן כל שנה ושנה, וזהו "תעשר את כל כו' שנה שנה".