Kommentar zu Dewarim 17:20
לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבוֹ֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתּ֛וֹ ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)
dass sein Herz nicht über seine Brüder erhoben wird und dass er sich nicht vom Gebot abwendet, zur Rechten oder zur Linken; bis zum Ende, damit er seine Tage in seinem Königreich, er und seine Kinder, inmitten Israels verlängern kann.
פני דוד
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פני דוד
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פענח רזא
לבלתי רום לבבו וגו', זה הפסוק מתחיל בל' ומסיים בל' לומר כי המלכות נקנה בשלשים מעלות שהן הן המביאין לו רום לבב (ולכן הל' גבוה מכל האותיות ע"ש שהוא לגובה מעלות ומלכות וכן הי' מלך ראשון בישראל משכמו ולמעלה גבוה מכל העם ור"ת של הפסוק הזה עולים בגימט' תר"י, לומר שאם באולי ירום לבבו מכח יתר שאת ויתר עז מלכות על שניתן הוא בראש ישראל כדכתי' שום תשים עליך שלכן הרמז בר"ת על שהוא מלכם בראשם אז יתר ממקומו התעיף עיניך בו ואיננו ולא תכון מלכותו בידו, ופ"א אותיות הם בפ' הזה במנין כס"א שמכח כסא המלכות ג"כ יתגאה, אולי ע"ד רק הכסא אגדל, וכל אלה אמר לבלתי רום וגו' שיזהר מזה ולא יהא ניסת מכל אלה, ולכך מסיים הפסוק הוא ובניו בקרב ישראל שאם יהי' בקרב ובתוך הכלל שלא יחשבו עצמם נבדלים ונישאים וגבוהים מהם למעלה ראש אזי יאריכו ממלכתם):
Ask RabbiBookmarkShareCopy