Kommentar zu Dewarim 17:8

וקמת ועלית וגו'. ואיתא בש"ס (זבחים נ"ד:) מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות. ביאר בזה כבוד אזמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי ביהמ"ק היה גבוה מכל העולם זה מורה על קדושה בקביעות, שהוא כמו קדושת שבת שהוא קבוע וקיימא מצדו ית', כי קדושת המועדים רומזים על הקדושה שישראל מקדשים ע"י עבודתם. וקדושה דקבוע וקיימא רומז על הקדושה שקבע השי"ת בישראל ובחר בהם אף טרם עבודתם, ומקום המקדש היה גבוה מכל העולם רומז על זאת הקדושה שהוא בקביעות גבי ישראל גם טרם עבודתם.
(תפארת יוסף חגיגה ג': ד"ה איזהו)

כי יפלא ממך דבר למשפט כו' וקמת ועלית אל המקום כו' ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם והגידו לך כו' ועשית על פי הדברים אשר יגידו לך מן המקום ההוא כו' למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. נקדים דברי הגמרא במס' ביצה מהו לסמוך בי"ט כו'. דלכאו' תמוה מאד דאז הי' בזמן שבהמ"ק הי' קיים למה לא שאלו לסנהדרין כמ"ש הכ' וקמת ועלית ולא הי' עוד ספק בהלכה. ורק אחר החורבן בימי הגמ' מצינו תיקו אבל בזמן הבי' מי איכא ספיקא. אולם יבואר הענין עפ"י מ"ש בגמ' אין הלכה כר"ש. מי לנו גדול כר"ש בן יוחאי ומדוע אין הלכה כמותו. אך האמת בזה כי לפי גודל מעלת רשב"י גבוה מאד לכן בעוה"ז בעת כזאת אינו באפשר שיהי' הנהגת העולם כמותו ולכן אין הלכה כר"ש אבל לעתיד כאשר יהי' מלאה הארץ דעה אזי באמת יהי' הלכה כמותו. וז"ש הליכות עולם אל תקרי הליכות אלא הלכות. שההלכה הוא לפי ההליכה של העולם לפי מדריגת ומעלת עוה"ז לכן עתה אין העול' ראוי להתנהג לסבול עוצם קדושתו של רשב"י. אך בדוד המע"ה מצינו בגמרא וה' עמו שהלכה כמותו. שהוא הי' בבחי' המלכות והי' בכחו להמשיך ההלכה לפי ערך הדור שהי' בעת ההיא. וז"ש בגמרא ר"מ ארוך בדורו הי'. מי קמל"ן שהי' גדול בקומה. אך הפי' שהי' בכחו להמשיך עולם הארוך והוא עולם שכולו חסד ארוך בדורו להשפיע החסדי' לאותו הדור. וז"ש ושבתי בבית ד' לאורך ימים. ר"ל שיהי' בכחו להמשיך אותו החסד ורחמים לעוה"ז לז' ימי הבנין. וזה הרמז הכתוב כאן למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. הוא עולם הארוך. על ממלכתו הוא ובניו כו'. פי' שימשיך עולם הארוך על ממלכתו לבחי' המלכות בעוה"ז. הוא רמז לעולם הנסתר כולו חסד כמ"ש ממקומו הוא יפן ברחמים. ובניו. הם הספירות למטה מחסד. כמ"ש וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם. חסדי אבות הם ג' הראשונות כמ"ש אי' חסדיך הראשוני'. והז' ספירות למטה הם נקראי' בני בניהם. וז"ש הוא ובניו בקרב ישראל להמשיך מעולם הארוך הוא ובניו בקרב ישראל לעוה"ז לכלל ישראל. ונחזור לתחלת הפרשה כי יפלא ממך. פל"א אלוף רמז לפלא העליון שהוא כולו רחמים וחסדי'. וקמת ועלית אל המקום זה ביהמ"ק. ובאת אל הכהן הוא הצדיק הדור אשר יהי' בכחו להמשיך החסדי' שיהי' לעתיד כמ"ש ביום ההוא יהי' ה' אחד וכו' והי' ה' למלך על כל הארץ. כי לעתיד יהי' שם הוי' כפול י"ה י"ה. כי בזמן הגלות הפירוד בשם הוי' אבל ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד. והצדיק אשר ביכולתו גם עתה להמשיך דבר זה כמ"ש אשר יהי' בימי' ההם מבחי' יהי' גם עתה בזמה"ז מעולם הארוך. לא תסור ימין ושמאל. פרש"י אפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל. פי' לפרושו אם הוא ממשיך מעולם הארוך כנ"ל. אז אין כאן בחי' ימין ושמאל בחי' חס"ד וגבור"ה רק כולו ימין בחי' החסד כנ"ל. ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקו' ההוא. פי' כאשר בא אל מקום אשר הסנהדרין יושבים אזי ממילא הוגדלו ההלכה על בוריו מן המקו' ההוא. שהמקום גורם לכוון ההלכה לאמיתו. אף שזה אוסר וזה מתיר אלו ואלו דברי אלקי' חיים לפי הליכות עולם דאל"כ מהו רבותא של המקום ההוא שגם שם חולקי' בענין ההלכה זה אוסר וזה מתיר. אך מפני שהמקו' גורם שיהי' נאמר ההלכה על בוריו לפי הליכות עולם. אך כל זה בזמן שבהמ"ק ראשון הי' קיים. והאורים ותומים. והסנהדרין היו יושבים בלשכת הגזית. אך אז בעת שהיו מחולקי' על הסמיכ' בי"ט היו בזמן יוסי בן יועזר בבית שני שהיו חסרי' ה' דברים כמ"ש ואכבד"ה רמז שהי' חסר ה' דברי' בבית השני לכן לא הי' באפשרי להמשיך אותו העול' לכוון ההלכה על בוריו לפי הליכות עולם כפי הידוע שבזמן שלא היו הסנהדרין יושבים בלשכת הגזית לא הי' החולק נדון בדין זקן ממרא. [כדאיתא במס' סנהדרין דף י"ד ובסוטה דף מ"ה]. לפי שכח המקו' גורם לכוון ההלכה לאמיתו בלי שום חולק אפי' כי לפי שכלו והבנתו הי' צריך להיות ההלכה כפי דבריו כי איננו תלוי בשכל האנושי רק לפי הליכות עולם הנסתר מעין כל חי. לכן בזמן ההוא שהי' חסר ה' דברים לא הי' המקו' על מכונו. לכן היו יכולים לבא לידי ספק בענין ההלכה. לזאת שאלו מהו לסמוך כו':

כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין בין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וקמת ועלית אל המקום וכו' ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט וכו' ע"פ התורה והמשפט וכו' לא תסור ימין ושמאל: י"ל בזה רמז לפי ענ"ד מענין ר"ה יום הדין והמשפט שאז שופטים כל באי עולם ובאים מליצים לזכות ומקטריגים לחובה ר"ל וע"י מה מבטלין כל המקטריגים וכל הדינים לאכללא דין ברחמים ע"י תקיעות שופר וזהו שמרמז בפסוק כי יפלא ותרגומו ארי יתכסי פי' כשיהיה ר"ה יום הכסא כמאמרם ז"ל איזהו חודש שהלבנה מתכסי בו וכו' ואז משפט לאלקי יעקב וזהו ממך דבר למשפט ממך היינו מכל מעשה ידך ומחשבותי' ודבורך הכל עולה אז למשפט בין דם לדם היינו בין שני' בחי' דם כי יש בחי' דם בלא אלף ויש דם עם א' שהוא אלופו ש"ע ונעשה אדם והיינו זה ששופטים ודנים ביום הקדוש הנ"ל על פרטי אדם א' ועל כללות ישראל ועל כללות העולם אם יהיה דם ח"ו או בחי' דם השני שהוא עם א' ויעשה אדם שהוא מספר מ"ה שהוא רחמים: בין דין לדין כי יש שני בחי' דין בלא א' ר"ל ויש דין עם א' שהיא אדני ואז נמתק דין באלף כידוע והיינו אם יהיה כך או כך בין נגע לנגע היינו שיש בחי' נגע ויש שנעשה מן אותיות נגע צירוף ענג ואף שהוא ג"כ אותיות נגע הכל היא לפי צירוף האותיות כידוע ועל הכל דנים כך למעלה איזה מהצירופים יוצא על העולם וזהו דברי ריבות בשעריך היינו אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה אז העצה וקמת ועלית אל המקום שתראה להיות לך קימה ועליה אל הקב"ה הנקרא מקום ע"ש מקומו של עולם גם מקום היא בחי' יעקב שנקרא מקום והיינו שתעלה למדריגת יעקב שהוא בחי' אמת ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט זהו מרמז ע"י תקיעות שופר תש"ת כי ידוע תקועה היא אברהם בחי' חסד וזהו אל הכהנים שהם מסטרא דחסד דא תקיעה ואל הלוים שהם בחי' גבורה דא שברים ואל השופט שהוא בחי' עמודא דאמצעיתא כאמור משפט עמודא דאמצעיתא ודא תרועה וע"י בחי' ג' עניני אלו הרבה פעמים כפי כוונת התקועות כמה תקיעות וכמה שברים וכו' ובזה תבטלו כל המסטינים וכל המקטריגים שכולם ימליצו זכות על ישראל ויוכלל שמאל בימין וזהו ועשית ע"פ התורה לא תסור ימין ושמאל כמ"ש חז"ל אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין עיי"ש היינו לאכללא שמאלא בימינא אף שיהא נראה לך שהוא שמאל היינו דין תבין שבוודאי הוא ימין שהוא חסד ותראה שלא תסור היינו פירוד והסרה בין ימין ושמאל רק להיות כלולים זה בזה ימין בשמאל ושמאל בימין ואז ימתקו כל הדינים וישתקו כל המקטריגים והמסטינים ויתהפכו לזכות ולרחמים עליך ועל כל ישראל בכלל והמשי"ב: