Kommentar zu Dewarim 18:17

ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו. לשון אל הוא לכאורה מיותר דהנה הלא הי' יותר טוב אם היינו מקבלים רק מהשי"ת וכן איתא שראו ששכחו מה שקבלו ממשה רבינו חזרו בהם אמר ית' א"א עתה. עד לעתיד טעמי התורה. וא"כ איך הטיביו ובזוהר תירץ מפני שהי' ביראה ובתמימות. אך הנה איתא אם לא הי' אדם שוכח לא הי' גורס תורה תמיד. והנה העוסק בתורה לשמה משמח את המקום ב"ה. וזה אלי הטיבו שישמחו אותי ע"י זה. (וזה ואת תדבר אלינו תשש כוחו כנקיבה כי שכחה בא מעולם הנוקבא):

[עוד לפסוק] הטיבו אשר דברו. במדרש יש אומר כהטבת הנרות ויש [אומר] כהטבת הקטורת. וצריך ביאור. י"ל שמדקדק מותר ויאמר ס' אלי. אלי הוא מיותר ע"כ מפרש שנוגע אליו ז"ל. דהנה כתבנו כבר אפשר כמה פעמים על בשעת פטירתן היו אומרים יופי לך מזבח כו'. ובקיצור כי שורש ענוה בא מבינה שמבין ושב נעשה נכנע וזה קשר של ד' לשון דל ועני כמו לענות מפני לשון שפל בעיניו. וזה תפילין לשון דביקות כי תשובה בא מבינה דכתיב יבין ושב ובינה וחכמה הוא רעין דלא אתפרשן כדאיתא בספר יצירה הבן בחכמה וחכם בבינה וזה לשון תפילין. והיראה בא מחכמה כדכתיב הן יראת ה' היא חכמה ובזוהר אבא יסד ברתא. והנה משרע"ה זכה לשניהם כי נקרא חכם ונבון כי זכה לנו"ן שערי בינה חסר א' ושורש המנורה הוא חכמה כדאיתא הרוצה להחכים ידרים כי מנורה בדרום והקטורת מבינה (ועל כן מעשרת כי שולחן בצפון מצפון זהב יאתה וצפון הוא בינה להבין דבר מתוך דבר הוא הצפון בה) והנה בזה הי' לישראל יראה מה' ית' וגם ענוה שהחזיקו עצמם לשפל ממדרגות נבואה שידעו חסרונם. וזה כהטבת הנרות השפעת חכמה עליהם (כי טוב נקרא השפעה כמו צדיק כי טוב וצדיק משפיע כי יוסף הוא המשביר) מיראה משיגים השפעה שורשה חכמה ומהענוה בינה שורשה כנ"ל זה כהטבת הקטורת ושניהם במשה ע"כ נאמר אלי למה שנוגע אלי:

היטיבו אשר דברו. כבר ביארנו לעיל ה׳ כ״ה טעם ההפרש דשם כתיב היטיבו כל אשר דברו וכאן כתיב אשר דברו דשם נכלל תורה שבכתב ובע״פ אבל כאן לא מיירי אלא בנבואה שבאה לשעה: