Kommentar zu Dewarim 19:14
לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (ס)
Du sollst deinen Nächsten nicht entfernen'Das Wahrzeichen, das sie früher gesetzt haben, in dein Erbe, das du erben sollst, in das Land, das der Herr, dein Gott, dir gibt, um es zu besitzen.
דגל מחנה אפרים
לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך: י"ל בזה בדרך רמז כי ידוע האבות הראשונים הם המשיכו השכינה כביכול ממעל לארץ שהם המשיכו והגדילו אלוהותו בעולם ואח"כ באו חיבי דרא וסילקו השכינה למעלה ע"ד רומה על השמים אלקים כמו בתחלה אברהם זה היה מדתו מדת חסד ואהבת השם ב"ה והיה מפרסם אלהותי וירדה השכינה כביכול לארץ שהוא האיר עיני כל וגילה שמכה"כ ואח"כ ע"י חייבי דרא נסתלק השכינה לרקיע היינו שנעשה צמצום כביכול בגדולתו יתב' שלא היה נראה ונגלה לעין כל כבודו יתב' ואח"כ בא יצחק וחפר אותן בארות אשר סתמו פלשתים והאיר אור הקב"ה ואח"כ סתמו פלשתים שנית עד שבא יעקב וזהו רמז בכאן מוסר השכל כי השכינה נקרא גבול ע"ש שהיא סוף כל המדריגות וריעך היינו הקב"ה כמ"ש רעך וריע אביך אל תעזוב וזהו שאמר לא תסיג גבול רעך היינו לא תגרום במעשי' שתסתלק ח"ו השכינה הנקרא גבול של רעך הוא הקב"ה למעלה ע"ד רומה על השמים אלקים אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל היינו מה שהראשוני' הופיעו שכינת כבוד אל בארץ ונחלה הוא לשון המשכה כמו נחל וע"כ נקרא נחלה ע"ש שהוא קיים מדור לדור כנחל הנמשך והול' כך הם המשיכו שכינת כבודו בתחתונים: בארץ אשר ה' אלקי' נותן לך היינו ע"ד בכ"מ אשר אזכיר את שמי וכו' ותרגומו בכל אתר דתשרי שכינתי תמן אבוא אליך וברכתי' והמשי"ב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
דגל מחנה אפרים
עוד ירמוז לא תסיג גבול רעך: ע"ד דאיתא בכוונת מוריד הטל היינו ה' טל פי' יה"ו גימ' טל להוריד לה' אחרונה דא יחוד קב"ה ושכינתיה ובזה אמרתי רמז בפסוק ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ גאלה מספר טל שהוא יה"ו: תתנו לארץ דא ה' אחרונה ע"ש בפ' בהר וזי"ל שמרומז גם כאן כי גבל חסר וא"ו עם אותיות והתיבה הוא מספר טל וזהו לא תסיג גבול רעך שלא תגרום ח"ו הרחקת השם יה"ו מן ה' אחרונה כנ"ל גם גבול חסר וא"ו הוא מספר שם אל"ד והמש"י:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
לא תסיג גבול. לְשׁוֹן "נָסֹגוּ אָחוֹר" (ישעיהו מ"ב), שֶׁמַּחֲזִיר סִימַן חֲלֻקַּת הַקַּרְקַע לְאָחוֹר לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ לְמַעַן הַרְחִיב אֶת שֶׁלּוֹ; וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "לֹא תִגְזֹל" (ויקרא י"ט), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַסִּיג? לִמֵּד עַל הָעוֹקֵר תְּחוּם חֲבֵרוֹ שֶׁעוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. יָכוֹל אַף בְּחוּץ לָאָרֶץ? תַּ"לֹ בנחלתך אשר תנחל וגו', בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא מִשּׁוּם לֹא תִגְזֹל (ספרי):
Ask RabbiBookmarkShareCopy