Kommentar zu Dewarim 20:7
וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יִקָּחֶֽנָּה׃
Und welcher Mann hat eine Frau verlobt und sie nicht genommen? Lass ihn gehen und in sein Haus zurückkehren, damit er nicht in der Schlacht stirbt und ein anderer Mann sie nimmt.'
תיבת גמא
ומי האיש אשר ארש אשה כו' ואיש אחר יקחנה קידושין י"ג ב' שתי תשובת בדבר חדא דיבם כו' קשה דאו כי ימות איש האחרון איתקש לאו תשובה על יבם רק לימוד אחר הוא. והנה אם נאמר עשה דשלחה לזו ולא לאחרת גם כסף ושטר אסור במיתה לפי ה"א משא"כ עשה דודבק באשתו האמור בב"נ דווקא ע"י נושאין דבעולת בעל יש להם ונערה המאורסה אין להם ובקרא כתיב אשר אר"ש אשה י"ל מיתת הבעל מתיר בכסף ושטר דביאה נשואין עושה אם נאמר כן ולפ"ז גם פסוק פ' כי תצא או כי ימות דמיותר לאקושי מיתה לגירושין היינו בכסף ושטר דל"ת ושלחה לזו ולא לאחרת וקרא כתיב אשר לקחה היינו קידושין כסף כי יקח כו' וקרא אחרי הטומאה לרבות סוטה שנסתרה ומח"ג אף מן אירוסין אסור וכן הלכה וע"ז קאי או כי ימות הא ע"י ביאה יש עשה ודבק בב"נ ואף בישראל משא"כ עתה דמקשה מאן אחר יבם ולא הוקשה לך דלמא ארש דווקא כסף ושטר לא ביאה ש"מ דס"ל לך עשה דשלחה ואין לחלק בין כסף ושטר וביאה א"כ לדידך שתי תשובת בדבר. דרך פלפול. ערש"י בפסוק והרגוני ע"ד אשתי לשטתיה דעשה ושלחה. ומ"ש רש"י בקדושין או כי ימות מפשטיה דקרא כו' כי לשיטת התוס' שם עשה ודבק ול"ש רק ע"י ביאה לא כסף ושטר א"כ י"ל להיפוך דמ"ה כתב קרא או כי ימות האיש אחרון דמיותר להורת דמחזיר גרושה מן האירוסין ג"כ כחכמים דר"י בן כיפר ריש יבמות ואחרי אשר הוטמאה לסוטה לבד קאי דל"ת דקאי אמח"ג ומוכח כן מאו כי ימות הא בלא"ה אסורה לראשון מעשה ודבק ש"מ בע"י כסף ושטר מיירי ואפ"ה אסורה לראשון ואדרבה נילף מכאן דע"י ביאה מיתה לא מתירה. משא"כ רש"י לשיטתיה ושלחה הוצרך לומר דלכ"ע בלאו כלומר לבעל הא. והא דמיתה מתיר לב"נ מנלם י"ל ממ"נ למ"ד בירושלמי יש להם גירושין וקיל יותר מישראל שניהם מגרשים זא"ז א"כ מיתה נמי ליכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור. ולמ"ד ב"נ אין להם גירושין וא"י לגרשה א"כ חזינן באשת איש גלי קרא דלישראל מהני גירושין ולהם לא וה"ה אפשר מיתה כן מוכח בלא"ה מיתה מתיר לב"נ מדכתיב על כן יעזב איש אביו ואמו ובסנהדרין נ"ח אביו אשת אביו והיינו לאחר מיתת אביו יע"ש וא"כ מוכח מיתה מתיר לב"נ ואי יש להם גירושין ואיצטריך ע"י גירושין תו מי איכא מידי והבן זה ועיין פני יהושע קידושין ט' ובעלה ע"ש ואי"ה בפרשת כי תצא יבואר עוד. עיין פורת יוסף כלל א'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
פן ימות במלחמה. יָשׁוּב פֶּן יָמוּת, שֶׁאִם לֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן כְּדַאי הוּא שֶׁיָּמוּת (ספרי):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
ארש אשה ולא לקחה. בנשואין והנה זה הכתוב לאות כי יש מי שימות בבא יומו רק המת במלחמה מת בלא יומו על כן אמר דוד או במלחמה ירד ונספה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy