Kommentar zu Dewarim 21:11
וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
und sieh unter den Gefangenen eine Frau von guter Form, und du hast ein Verlangen nach ihr und würdest sie zu dir zur Frau bringen;
תיבת גמא
בפסוק וחשקת כו' עיין ר"מ ז"ל פ"א מהלכות מלכים וקדושין כ"ב א' ורא"ם ז"ל ולח"מ שם והנה אם נאמר דלאחר שגיירה קודם קידושין בועל אותה אכתי חידוש הוא משום לאו דקדשה לדעת הר"מ ז"ל אבל מתמר יש ראיה. ובמ"א כתבנו בגיורת אי שייך קדשה דבנות ישראל משמע למעט גיורת כמו פתח בית אביה בכתובת ובתוס' סוכה כ"ח ב' ד"ה לרבות דכ"מ דכתיב בני ישראל ראוי למעט גריס או לית ריבוי ובציצית דכתיב בני ישראל ועשו להם ציצית כתבנו בפריי לא"ח מזה. גם יש לראות למ"ד איסור פנויה מ"ה אסור בזנות מעשה ודבק ולא בזנות א"כ גויה עכו"ם אמאי בצנעא מ"ה לית איסור בזנות כ"א מדרבנן הא עכ"פ איסור עשה בזנות יש מ"ה דלא כתיב בנות ישראל בזה ועיין בהלכות נערה ובתולה מ"ש הר"מ ז"ל היתה מחייבי לאוין ובמקום אמר כתבנו מזה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מי השלוח
וחשקת בה ולקחת לך לאשה והבאתה וכו' וגלחה וכו' והסירה את שמלת שביה מעליה. כי באמת כל מה שיעלה חן בעיני ישראל בטח נמצא בו דבר טוב, אך צריך לברר בבירורין אם עלה חן איזה גוון בעינו ולא חן אמיתי. לכן צוה שתסיר מאתה כל הגוונין ואח"כ אם עוד תעלה חן בעיניו אז בטח נמצא בה דבר טוב.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מי השלוח
וראית בשביה. ונאמר בגמ' ע"ז [קידושין כ"א:] לא דברה תורה אלא כנגד יצה"ר. והענין מה שכאן התירה תורה כנגד יצה"ר מה שלא מצינו זאת בשום מקום, אך כי נמצא לפעמים אשר יצר האדם מתגבר עליו עד שלא יוכל לזוז בשום אופן ואז ברור הדבר כי מה' הוא כמו שמצינו ביהודא, ולזאת גילתה התורה זאת שלא יפול דעת האדם העושה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy