Kommentar zu Dewarim 22:7

שלח תשלח את האם. איתא במד' רבנן אמרו אם אתה מקיים מצות שלוח הקן אתה זוכה לשלח עבד עברי שנאמר תשלחנו חפשי מעמך. וצריך הבנה השכר הזה מה טיבו. ונראה שנרמז בכאן רמז גדול כי סוד שילוח הקן כבר נרמז בו סודות גדולות ונוראות כנראה בזו"הק ובתיקונים. אמנם אפס קצהו מאחת מהנה נבאר. כי הנהגה הראויה והישרה לבני ישראל הוא שיעבדו את ה' בתורה ובמצות וסור מכל רע והיו קדושים למען יעלו ריח ניחוח בעבודתם ותערב לה' כקרבן וכעולה ויתעורר למעלה הרצון ונדבה להשפיע אליהם כל טוב בדין ומשפט מדה במדה כי כשעושים רצונו של מקום נק' בנים למקום ומדרך האב להשפיע לבנו כל טובה ואין מקטרג ומונע ההשפעה כי מי יפעור פיו לדבר שלא כדין ולהסית לאב שלא ישפיע לבנו יחידו אמנם אם ח"ו אין ישראל עושים רצונו של מקום מתעורר למעלה מונעים ההשפעות בלשון מדברת גדולות שטנה וקטרוג. וידוע כי גדולים רחמי הש"י על בניו עמו ישראל וחופף עליהם ומלמד זכות עליהם ומתגלה מדת הרחמנות הנק' בשם אם. למשל כשהבן אינו הולך בדרך הישר ואביו רוצה להלקותו מדרך העולם אמו תנחמנו ותאמר לבעלה הניחה לו כי מה נעשה לבננו אשר יצא ממעינו והוא עצמינו ובשרינו והגם שאיננו כראוי עכ"ז נרחם עליו. וכן למעלה מתעוררת מדת הרחמנות משכינת עוזנו להתפלל עבורינו ולבקש רחמים וזה נק' בזוה"ק אמא רביעא על בנין דהיינו שהיא רביעא ומסוככת עליהם למען לא ישלוט עליהם זר וסט"א. והנה זה נרמז במצות שלוח הקן. דהיינו על כ"א מישראל שיעבוד בוראו ית' כראוי. ואז יקח חלק ונחלה ההשפעה בדין ומשפט ולא יצטרך למתנת חנם מדת הרחמנות הנק' בשם אם. וזה שכתוב שלח תשלח את האם דהיינו שתשלח את המדרגה הזאת ולא תצטרך לה רק ואת הבנים תקח לך שתהיה במדרגת בנים למקום: והנה ידוע כי מדרגת הרחמנות ולימוד זכות על ישראל נק' בשם מט"ט הכותב זכיותיהן של ישראל והוא הנק' בחי' עבד כי כשאין עושים רצונו כראוי חלילה אז זיווגא ע"י מט"ט כנודע וישראל נקראים עבדים. אבל כשעושים רצונו נק' בנים וזיווגא ע"י צדיק חי עלמין כנודע מס' תיקוני זוה"ק וס"ק. וזה שאמר המדרש אם אתה מקיים מצות שילוח הקן אתה זוכה לשלח עבד עברי בחי' מט"ט הנ"ל כי לא תצטרך לזה רק תקבל ההשפעות בדין ומשפט כנתינת האב אל בנו כנ"ל:

כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים. יובן בס"ד לרמוז והוא כי ידוע מ"ש בזו"הק כי המקום אשר יתגלה ממנו משיח צדקנו ויבא לגאול אותנו במהרה בימינו שמו קן צפור ע"ש וז"ש כי יקרא קן צפור לפניך ר"ל אם תרצה שתהוה הגאולה בדרך מקרה שתכף יתגלה משיח צדקנו ויבא במהרה בימנו אכי"ר וזהו בדרך מקרה אבל לא ע"י יסורין וחבלי משיח הנה דע לך כי אפשר להיות בשביל כמה דברים המסוגלים לזה הא' הוא בדרך שהדבר תלוי בתשובה הנקראת דרך כמ"ש רז"ל ע"פ יורה חטאים בדרך כי התשובה היא מקרבת הגאולה גם עוד בכל עץ רמז לתורה המסוגלת לגאולה כמ"ש בזאת יבא אהרן אל הקדש ודרשו רז"ל בזכות התורה שנקראת זאת וידוע שהתורה נקראת עץ דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה ואמר בכל עץ לרמוז בין תורה שבכתב בין תורה שבע"פ ולכן אמר בכל עץ כי הכל תורה אחת היא גם אמר בכל עץ כי גם בתורה שבע"פ יש כמה מיני לימוד וכולם מסוגלים לגאולה. או על הארץ רמז לענוה שהאדם יחשוב עצמו כארץ שהיא עפר לדוש וידוע מ"ש חז"ל שאין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח אפרחים רפ"ח אם ר"ל שהדבר תלוי בבירור רפ"ח ניצוצות שהם בחי' האם היא השכינה כביכול. או ביצים רמז לתיקון הנשמות וכמ"ש רז"ל אין ב"ד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ופי' רבינו האר"י זיע"א הכוונה נשמות אשר הם באוצר הנקרא גוף ע"ש והאם רובצת וכו' ר"ל אל תקטן בעיניך ב' תיקונים אלה כי דע לך שמה שהאם היא השכינ' רובצת כביכול בגלות הוא לסיבות אלו והוא על האפרוחי' בשביל עירוב הרפ"ח ניצוצות או על הביצים הם הנשמות שלא נתקנו עדיין כולם ודין גרמא נמי שלא תקח האם על הבנים ר"ל לא תקח האם השכינה השפע בשביל הבנים כי אין נשפעים על ידה בגלות כי אם ע"י שליח הוא מט"ט ואמר על הבנים ר"ל בשביל הבנים ולכן צריך שלא תשלח את האם ר"ל תברר ניצוצי הקדושה ותשלח אותם למעלה לעלות מתתא לעילא את האם ר"ל ע"י השכינה כביכול ונקט לשון כפול שלח תשלח רמז על הניצוצות של הרפ"ח ועל הנשמות גם נקט לשון כפול רמז שהבירור יהיה שלם כי כל בירור צריך להיות ב' בירורים הא' בחי' אוכל מתוך פיסולת והב' בחי' אוכל מתוך אוכל ולז"א שלח תשלח בירור אחר בירור ואז עי"ז ואת הבני"ם גי' ק"ב רמז למילוי ע"ב ס"ג מ"ה שעולים ק"ב והם הנקראים ק"ב חרובין תקח לך שלא יהיה יניקה לחיצונים מהם אלא תקח לך לקדושה שאתה תהיה נשפע מהם ואז בזה למען גי' ק"ץ רמז למלך המשיח ייטב לך שלא תראה בו חבלי משיח אלא ייטב לך דמאחר שנתקנו והובררו הכל לא יהיה כח לסט"א כלל ועיקר וממילא לא יהיה עוד יסורין וחבלי משיח. גם ייטב לך אותיות כ"ל רמז ליסוד שיהיה נתקן בחינת היסוד ויתרבה השפע בעולם גם ל"ך גימט' חמשים רמז לחמשים שערי בינה שיתגלו בזמן המשיח לעתיד ואם תבא לטעון ולומר הלא קרא כתיב שמחנו כימות עניתנו והנה עתה לא נשאר משנות העולם כמו שני הגלות שעברו ואיך יתקיים מקרא מלא שמחנו כימות עניתנו שנות וכו' הנה אין לך לחוש על זה כי לעתיד הקב"ה יאריך הימים הנשארים הרבה שכל יום יהיה ארוך כנגד כמה שני' כדי לקיים מאמר הכתוב שמחנו כימות עניתנו ולזה סיים ואמר והארכת ימים ר"ל אין לך לחוש על שנים מועטים הנשארים כי הקב"ה ישלם לך כרצונך והוא כי והארכת ימים דייקא שיהיו הימים ארוכים הרבה גם ירמוז והארכת ימים גי' ק' רמז לתשלום השכינה בעשר ספירות וכל א' כלולה מעשר הרי מאה וזהו והארכת ימים:

כי יקרא קן צפור וכו' שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך וכו'. אם היינו הכללים של דברי תורה, כי הכללים של ד"ת הם שבכל דבר צריך האדם לברר א"ע על פי (זוהר שמות ר'.) תלת נקודין לאורייתא. היינו שיברר שלא יהיה בדבר הנעשה שום שמץ נגד הש"י ונגד כלל ישראל וגם לאדם העושה, כמו שנתבאר בפ' קדושים בפסוק איש אמו ואביו תיראו, ועפ"י הכללים צריך האדם להתנהג בכל הענינים, והנה הכללים האלה יחייבו שאין האדם מחויב למסור נפשו על שום דבר חוץ משלשה דברים הידועים, אך מצות שלוח הקן מורה על מקום שהאדם יודע שהמצוה הזאת שייכת לו בשורשו אז מחויב למסור נפשו אף על מצוה קלה. וזה רומז שלח תשלח את האם, היינו שישלח את הכללים שלא ישגיח עליהם רק ימסור נפשו, כמו שמצינו בדניאל שמסר נפשו על תפלה ומרדכי שמסר נפשו שלא השתחוה להמן ור"ע שמסר נפשו על נטילת ידים, שלא עפ"י כללי הד"ת, כי הבינו שהמצוה הזאת היתה שייכת להם בשורשם, כי לכל אדם שייך מצוה מיוחדת בפרט כמו שנתבאר בכמה מקומות, וזה פי' ואת הבנים תקח לך, היינו שתשגיח רק על בינת הלב, וזה אומרם ז"ל (חולין קל"ט.) כי יקרא פרט למזומן, שאסור להמציא את עצמו למקום כזה לסכן את עצמו, רק כשיאונה לידו מקומה ולא להמציא את עצמו, וכמו שמבואר בגמ' (ברכות ל"ג:) האומר על קן צפור יגיע רחמיך, כי הש"י יכול להושיע שלא יצטרך האדם אף לזה, וכמו שנתבאר ע"פ ושור או שה אותו ואת בנו [לעיל פ' אמור].