Kommentar zu Dewarim 27:2

והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה׳ אלהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה׳ אלהיך לשכן שמו שם. ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה׳ אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה׳ לאבותינו לתת לנו. ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה׳ אלהיך. וענית ואמרת לפני ה׳ אלהיך ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב. וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה. ונצעק אל ה׳ אלהי אבותינו וישמע ה׳ את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו. ויוציאנו ה׳ ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים. ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה׳ והנחתו לפני ה׳ אלהיך והשתחוית לפני ה׳ אלהיך. ושמחת בכל הטוב וגו׳. ויש להעיר בפסוקים. ראשונה באומרו כי חבוא אל הארץ אשר ה׳ וגו׳. למה אמר אשר ה׳ אלהיך נותן לך זה ידוע שהאל ית׳ נתנה להם. וג״כ למה אמר נחלה שהוא מיותר. עוד מה טעם בהבאת הבכורים היה ראוי להביא הבכורים מכל הפירות כולם. ולמה לא יביאו כי אם מז׳ אלו המינים לבד. ועוד כבר הביאו הבכורים הצבור בכלל בעומר וב׳ הלחם. וא״כ למה הוצרכו היחידים להביא ג״כ. עוד למה החמירו באלו הבכורים יותר מן הקרבנות כלם. שיוכל האדם לשלחו על ידי שלוחו. אמנם הבכורים צריך הוא בעצמו להביאם. ועוד אם הכוונה בבכורים להגיד שהאל ית׳ סבת אלו הטובות ולא כחם ועוצם ידם. הנה זה יורה בכל המתנות כולם כמו המעשרות. וג״כ מעשר שני וכרם רבעי וכיוצא. וא״כ למה החמיר באלו הבכורים יותר מן המתנות כולם בקריאה. עוד למה בכורי צבור והם העומר וב׳ הלחם הם קריבים על המזבח ובכורי יחיד נאכלים לכהנים כולם ואינם קריבים כלל על המזבח. ועוד למה הרחוקים לא יחללום על המעות כמו מעשר שני אלא ייבשום ויעלו אותם לירושלים. ועוד באומרו ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום. ומה הם החדשות שהוא מגיד מה שלא ידע הכהן. והנה לכל העולם מפורסם שישראל כבר באו אל הארץ וגו׳. ועוד אומרו לה׳ אלהיך היל״ל לה׳ אלהינו. ועוד למה מניח הכהן הטנא לפני המזבח אחר שאינו קרב וגו׳. ועוד אומרו וענית ואמרת אין לו משמעות כי אין מי שדיבר עמו בזה המקום. ועוד הנה אין לאלו הדברים משמעות עם כוונת הבכורים כי היה לו לומר ולשבח שהאל ית׳ סבת אלו הטובות כמו שאמר לבסוף באומרו ויוציאנו ה׳ ממצרים וגו׳ ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו וגו׳. עוד למה לא חיבר הדברים כולם בבת אחת לומר הגדתי היום וגו׳. ארמי וגו׳. ויש הערות אחרות יאריך לזוכרם יתיישבו כפי דרכנו בס״ד:

והקמת לך. בַּיַּרְדֵּן, וְאַחֲ"כָּ תּוֹצִיא מִשָּׁם אֲחֵרוֹת וְתִבְנֶה מֵהֶן מִזְבֵּחַ בְּהַר עֵיבָל; נִמְצֵאת אַתָּה אוֹמֵר שְׁלוֹשָׁה מִינֵי אֲבָנִים הָיוּ — שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּיַּרְדֵּן וּכְנֶגְדָן בַּגִּלְגָּל וּכְנֶגְדָּן בְּהַר עֵיבָל, כִּדְאִיתָא בְמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ה):

וטעם בשיד. שיעמדו: