Kommentar zu Dewarim 30:9

והותירך ה׳ אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. בפ׳ כי תבוא והותרך ה׳ לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע ה׳ לאבותיך לתת לך. במסורת תרין והותירך חד חסר וחד מלא. שזה שבפ׳ כי תבוא חסר. וזה שבפ׳ נצבים מלא. ויש להתבונן בטעם הדבר. גם יש להתבונן בקצת שינויים שיש בין פסוק זה לפסוק זה. כי באחד הקדים מלת לטובה. ובאחד אחר אותה. גם טעם כי ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך מהו ענין זו השישה שסתם הכתוב. ומה טעם כאשר שש על אבותיך. אמנם נראה מענין הפסוקים שזה הפסוק של פ׳ נצבים הוא מדבר ביעוד העתיד לבוא בימות המשיח. וזה של פ׳ כי תבוא הוא מדבר ביעוד שאר הזמנים שקודם ימות המשיח. והכל הוא כשיהיו ישראל טובים ושבים בתשובה שלימה. אלא שאינה דומה התשובה שתהיה לעתיד בימות המשיח כמו התשובה של שאר הזמנים. כי התשובה שלעתיד בימות המשיח היא תשובה מעולה ביותר כמו שנאמר שם בתחלת אותה הפ׳ והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה׳ אלהיך שמה. שהענין הוא כמו שאמרו שמעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות כשל המן ועל כרחם ישובו בתשובה. וזהו כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה. ונאמר שם ושבת עד ה׳ אלהיך וגו׳. ושב ה׳ אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים וגו׳. אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו׳. ומ״מ אינה תשובה מעולה. לפי שלא נעשית מאהבה אלא מיראה. אמנם אח״כ יתעוררו ישראל מעצמן לשוב מאהבה בתשובה שלימה. וזהו אומרו. ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳ ועשית את כל מצותיו וגו׳. משמע ואתה תשוב מעצמך ויקיימו כל דקדוקי המצות. כמו שנאמר ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. ואז יתקיים זה היעוד הטוב. והוא והותירך ה׳ אלהיך וגו׳. וזהו יתרון מלא. אמנם שבפ׳ כי תבוא והותרך חסר יו״ד כי התשובה שישובו בשאר הזמנים אינה שלימה גם היתרון הוא חסר ואינו שלם. ולזה הקדים שם מלת לטובה. ואח״כ אמר בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך. אמנם בכאן אחר מלת לטובה על כולם כדי שתחזור מלת לטובה על כל מה שאמר דהיינו בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך. כי כלם יהיה בהם יתרון לטובה. אמנם בפסוק שמדבר בשאר הזמנים הקדים מלת לטובה. ואחר אמר בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך. כי אפשר שלא תחזור מלת לטובה כי אם על פרי בטנך או אפשר שתחזור גם בפרי בהמתך. או אפשר שתחזור על כולם. כי הכל כפי הזכות של הדורות. אמנם לעתיד מלת לטובה חוזרת על הכל לפי שהתשובה היא מאהבה והיא תשובה מעולה. ומ״מ יש הפרש ביתרון של כל אלה הדברים בין ימות המשיח לבין שאר הזמנים. כי זה יהיה יתרון שלם. כמו שאמרו (סנהדרין צ״א) עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדו מה הרה בכל יום אף יולדת בכל יום. גם בפרי האילנות הפליגו רז״ל (שם) לדבר בטובה העתידה להיות ואין להאריך בזה. גם הוסיף בכאן בזה היעוד של ימות המשיח לומר כי ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. וזהו יעוד גדול שיזכו בני הדור ההוא כולם להיות שורה עליהם רוח הקודש. ולהיות מרכבה לשכינה כמו האבות כמו שנאמר והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד. עוד דרשו (שהש״ר) ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן הרשים שבך עתידים להיות כאליהו בהר הכרמל. ודלת ראשך כארגמן הדלים שבך שהם יותר פחותים מן הרשים וזהו דלת ראשך יהיו לעתיד כדניאל דכתיב ביה והלבישו לדניאל ארגוונא. ואלו הם הרשים והדלים שבישראל. אמנם החשובים שבהם יהיו כמו האבות. וזהו לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. וזהו כשיקיימו כל דקדוקי התורה והמצות. כמו שנאמר כי תשמע בקול ה׳ אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה הזה. והיל״ל הכתובים. ואמר הכתובה לומר שלא יספיק דקדוקי המצות כלם בכלל. אמנם צריך דקדוק כל מצוה ומצוה בפרט ואימתי יהיה זה כי תשוב אל ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. (הרס״ו זללה״ה):

והותירך ה׳ אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. בפ׳ כי תבוא והותרך ה׳ לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע ה׳ לאבותיך לתת לך. במסורת תרין והותירך חד חסר וחד מלא. שזה שבפ׳ כי תבוא חסר. וזה שבפ׳ נצבים מלא. ויש להתבונן בטעם הדבר. גם יש להתבונן בקצת שינויים שיש בין פסוק זה לפסוק זה. כי באחד הקדים מלת לטובה. ובאחד אחר אותה. גם טעם כי ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך מהו ענין זו השישה שסתם הכתוב. ומה טעם כאשר שש על אבותיך. אמנם נראה מענין הפסוקים שזה הפסוק של פ׳ נצבים הוא מדבר ביעוד העתיד לבוא בימות המשיח. וזה של פ׳ כי תבוא הוא מדבר ביעוד שאר הזמנים שקודם ימות המשיח. והכל הוא כשיהיו ישראל טובים ושבים בתשובה שלימה. אלא שאינה דומה התשובה שתהיה לעתיד בימות המשיח כמו התשובה של שאר הזמנים. כי התשובה שלעתיד בימות המשיח היא תשובה מעולה ביותר כמו שנאמר שם בתחלת אותה הפ׳ והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה׳ אלהיך שמה. שהענין הוא כמו שאמרו שמעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות כשל המן ועל כרחם ישובו בתשובה. וזהו כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה. ונאמר שם ושבת עד ה׳ אלהיך וגו׳. ושב ה׳ אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים וגו׳. אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו׳. ומ״מ אינה תשובה מעולה. לפי שלא נעשית מאהבה אלא מיראה. אמנם אח״כ יתעוררו ישראל מעצמן לשוב מאהבה בתשובה שלימה. וזהו אומרו. ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳ ועשית את כל מצותיו וגו׳. משמע ואתה תשוב מעצמך ויקיימו כל דקדוקי המצות. כמו שנאמר ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. ואז יתקיים זה היעוד הטוב. והוא והותירך ה׳ אלהיך וגו׳. וזהו יתרון מלא. אמנם שבפ׳ כי תבוא והותרך חסר יו״ד כי התשובה שישובו בשאר הזמנים אינה שלימה גם היתרון הוא חסר ואינו שלם. ולזה הקדים שם מלת לטובה. ואח״כ אמר בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך. אמנם בכאן אחר מלת לטובה על כולם כדי שתחזור מלת לטובה על כל מה שאמר דהיינו בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך. כי כלם יהיה בהם יתרון לטובה. אמנם בפסוק שמדבר בשאר הזמנים הקדים מלת לטובה. ואחר אמר בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך. כי אפשר שלא תחזור מלת לטובה כי אם על פרי בטנך או אפשר שתחזור גם בפרי בהמתך. או אפשר שתחזור על כולם. כי הכל כפי הזכות של הדורות. אמנם לעתיד מלת לטובה חוזרת על הכל לפי שהתשובה היא מאהבה והיא תשובה מעולה. ומ״מ יש הפרש ביתרון של כל אלה הדברים בין ימות המשיח לבין שאר הזמנים. כי זה יהיה יתרון שלם. כמו שאמרו (סנהדרין צ״א) עתידה אשה שתלד בכל יום שנאמר הרה ויולדת יחדו מה הרה בכל יום אף יולדת בכל יום. גם בפרי האילנות הפליגו רז״ל (שם) לדבר בטובה העתידה להיות ואין להאריך בזה. גם הוסיף בכאן בזה היעוד של ימות המשיח לומר כי ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. וזהו יעוד גדול שיזכו בני הדור ההוא כולם להיות שורה עליהם רוח הקודש. ולהיות מרכבה לשכינה כמו האבות כמו שנאמר והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד. עוד דרשו (שהש״ר) ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן הרשים שבך עתידים להיות כאליהו בהר הכרמל. ודלת ראשך כארגמן הדלים שבך שהם יותר פחותים מן הרשים וזהו דלת ראשך יהיו לעתיד כדניאל דכתיב ביה והלבישו לדניאל ארגוונא. ואלו הם הרשים והדלים שבישראל. אמנם החשובים שבהם יהיו כמו האבות. וזהו לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך. וזהו כשיקיימו כל דקדוקי התורה והמצות. כמו שנאמר כי תשמע בקול ה׳ אלהיך לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה הזה. והיל״ל הכתובים. ואמר הכתובה לומר שלא יספיק דקדוקי המצות כלם בכלל. אמנם צריך דקדוק כל מצוה ומצוה בפרט ואימתי יהיה זה כי תשוב אל ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. (הרס״ו זללה״ה):

ויעש אברהם משתה גדול. ר' יהודה ב"ר סימון אמר. גדול עולמים היה שם ושש. היינו דכתיב כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך (דברים ל ט).