Kommentar zu Dewarim 31:14
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהוֹשֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
Und der HERR sprach zu Mose: 'Siehe, deine Tage nähern sich, dass du sterben musst; Rufen Sie Joshua an und präsentieren Sie sich im Zelt der Versammlung, damit ich ihm eine Anklage erteile.' Und Mose und Josua gingen hin und stellten sich im Zelt der Begegnung vor.
פענח רזא
הן קרבו ימיך דרשו רז"ל הן פי' אחת שכן בלשון יוני קורין לאחת הונא, וא"כ מת משה אחר שחלה חמשה ימים, כי הן הוא אחת, קרבו תרי, הרי תלת, ימיך תרי, הרי חמש, והרי אמרו המת לחמשה ימים ה"ז מיתה חטופה, אלא ה"מ כשלא הגיע לגבורות, אבל אם כבר הגיע לגבורות אפי' מת פתאום ה"ז מיתת נשיקה, בכור שור:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
חתם סופר
*הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע וכו' איתא במדרש ילקוט דביום מיתת משה נתיחד הדיבור ליהושע ושאל לו משה מה אמר לך ה' א"ל יהושע וכי כל ארבעים שנה שאלתי אותך מה דיבר ה' מיד אמר משה טוב אלף מיתות מקנאה אחת והוא תמוה ואמר הגאון מוה' אלי' ווילנא זצ"ל שהקב"ה רצה שימות מרע"ה בנפש חפיצה ומשה התפלל תקט"ו תפלות וביקש אם גם כבר הגיע זמנו של יהושע מ"מ יהי' הוא כתלמיד לו רק שיעבור לארץ הקדושה ולא ימות ורצה הקב"ה להראות לו שלאיהא זה לנחת למשה לכן צוה השי"ת ליהושע להשיב אל משה וכי כל מ"ם שנה שאלתי לך מה דיבר ה' כדי שאם משה ישאל לו ישיב לו כן ויסבור שיהושע משיב לו כן ויקבל עליו למות מקנאה אחת ואפי' אם אח"כ יבין משה רבינו שכך דיבר לו ה' מ"מ כבר הרגיש באותו רגע גודל כח הקנאה ולא יחפוץ להיות תלמיד ליהושע ודפח"ח:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
ואצונו. וַאֲזָרְזֶנּוּ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy