Kommentar zu Dewarim 32:29

לו חכמו ישכילו זאת. יבואר עפ"י מ"ש בפ' כי אם הלחם אשר הוא אוכל. לחם גימ' ע"ח כמנין מזל"א גימ' ג' הויו"ת כי לא בזכותא תליא מילתא רק במזלא תליא. וכתי' זאת החי' אשר תאכלו. ופרשנו זאת רומז על השכינה הקדושה. וזאת אשר דבר להם אביהם. וזאת הברכה אשר ברך משה. פי' שברך אותם בזאת שיתברכו עם השכינה הקדושה. וזה ג"כ זאת החי' אשר תאכלו. כי באדם יש בו ה' חלקים בנשמה "נפש "רוח "נשמה "יחידה "חי'. וחלק יחידה לאו כל אדם זוכה רק לחלק חי'. אדם הוא אותיות דם ואות א' רומז ליחידו של עולם. וז"ש וזאת החי' אשר תאכלו שיהי' האכילה ושפע פרנסתו מהשכינה מסטרא דקדושה כמ"ש דוד המלך ע"ה תערוך לפני שולחן נגד צוררי אך טוב וחסד ירדפוני. כי כאשר המאכל הוא מסטרא דקדושה המאכל הוא כמו סם חיים בקרבו ומסייעו לעבודת הבורא ב"ה כמ"ש אך טוב וחסד ירדפוני. פי' שירדוף אחר הטוב ולעשות חסד כמ"ש ואכלת ושבעת וברכת כו'. אמנם לא כן הוא כאשר האדם יונק ח"ו שפע פרנסתו מסט"א אזי המאכל הוא מטמטם את לבבו ומביאו לידי תאוות רעות ח"ו. וז"ש יעקב אבינו לבניו טרוף טורף יוסף חו' רעה אכלתהו. שהי' ירא מאד שלא יטמטם את לבבו משפע של מצרים שהוא מסט"א. וזה טרוף טורף יוסף שהשפע והטרף שלו. חי' רעה אכלתהו החיות שלו יהי' מסט"א. וז"ש ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף כדי שיהי' חיות השפעתו מסטרא דקדושה. וכן גבי לבן כתיב ויברכני ה' בגללך. כדי שיהי' נהנה מסטרא דקדושה. וזה שמרמז הכ' להבדיל בין הקודש לחול בין הטמא לטהור ובין החי' הנאכלת ובין החי' אשר לא תאכל. שצריך לשמור מהשפע אשר אינט מסטרא דקדושה. וזה הסוד גלה לנו קדוש עליון הבעש"ט ז"ל שיהי' ארוחת שלחנו עם הנלווים אליו כדי להשפיע להם השפע מסטרא דקדושה. וז"ש כל הנהנה מסעודה שת"ח מסובים בה כאלו נהנה מזיו השכינה. כי כאשר נהנה פ"א מסעודה של הצדיק שנקרא כל אזי מביא כח לסטרא דקדושה להביא השפע מהקדושה ונהנה מזיו השכינה. וז"פ כי אם הלחם אשר הוא אוכל. פי' שהלחם של יוסף הי' מעולם הנסתר שנקרא הוא כמ"ש ממקומו הוא יפן ברחמים ולא הי' נהנה משפע של מצרי כי הברכה הי' שורה עבורו כמ"ש בגלל יוסף. וזה הרמז בפ' זו לו חכמו ישכילו זאת. אם היו זוכים לחכמה כמ"ש והחכמה תחיה את בעלי' וכאשר יבא לבחי' עולם החכמה כמ"ש ביוסף כי בן זקונים הוא לו שהמשיך השפע מעולם הזקנה. ישכילו זאת. פי' ימשיכו ההשפעות מסטרא דקדושה הנקראת זאת. וזאת הברכה. שברך אותם בזאת היא השכינה והבן:

לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם. יובן בס"ד לפרש כי הנה מן השבת שהוא יום מנוחה ושלוה לישראל והוא בסוף הימים הנה מזה מוכח שאחרית ישראל טוב שאחריתם ישגה מאוד במנוחה ושלוה ומלכות וגדולה יען כי יום מנוחה שנתן להם הש"ית נתנו בסוף הימים וא"כ גם כי הגלות נתארך אין לנו להצטער ואין להתייאש מן הגאולה ח"ו כי סוף הכבוד לבא משא"כ זרע עשו שיום האד שלהם הוא יום ראשון שהוא בתחלת הימים זה יורה שאין להם שליטה כי אם בתחלה כי לבסוף יקחו ישראל הממשלה ויתפסו המלכות וכמ"ש יעקב אע"ה לעשו ילך נא אדוני לפני עבדו וכו' גם ידוע שמלת זאת היא כינוי לשבת וכמ"ש במדרש רבה בפ' אחרי מות כמד"א אשרי אנוש יעשה זאת וכו'. ע"ש וז"ש לו חכמו ישכילו זאת הוא השבת שמשכילים לידע למה השבת נתן אותו להם בסוף הימים אז ממילא היו מבינים על אחריתם מה הוא וזהו יבינו לאחריתם:

לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם כו' הנה ידוע כי תורתינו הקדושה היא נצחית ומאירת עינים לדורותינו ומה גם פ' האזינו אשר מצאנו להרמב"ן ז"ל שאמר שכל הברואים מראשיתן וכל האדם וקורותיו נכללין בה בפרטות ולזאת לאלקים מילין לרמוז בזה כי השם ב"ה יסד הארץ וכונן שמים וכל העולמות בחכמה ובתבונה ודעת ומצאנו לחכמי האמת שתארו זה בשם שכל משכיל ומושכל וכוונתם כי השם הוא השכל הנעלם מכל רעיון ותורתינו הקדושה היא המשכיל שהיא משכלת את האדם ומלמדתו להדבק בהשכל והאדם הלומד הוא המושכל שהוא נעשה מושכל ע"י התורה שמדריכתו להקשר בהשכל הנעלם וזה הכוונה האמיתית והרצוי' בלימוד התורה שמהצורך לשוב אל ה' קודם הלימוד ובעת הלימוד ואחר הלימוד ולהסיר מעצמו עוונותיו שהמה מסך המבדילים בעד האור העליון וזהו כוונת המאמר למעלה עם נבל ולא חכם שחז"ל אמרו שנובלת חכמה העליונה היא התורה הגלויה המסורה בידינו ומהכרח לעלות ע"י התורה להבין החכמה העליונה ולדבק עצמו בהשכל הנעלם ומי שאוחז בידו הנובלת לבד שאינו משכיל מה שלמעלה מזה ואינו מדבק עצמו בהשכל זהו עם נבל ולא חכם שעושה לימודו מנובלת לבד ואינו נותן לב להשיג החכמה העליונה אמנם צריך האדם להשיג על ידי המשכיל אותו היא התורה להדבק בהשכל וזהו אורייתא וקוב"ה וישראל חד ומי שלומד תורה על דרך זה ומקבל עליו עול מלכות שמים באימה וביראה ובכל לב ונפש העוז וכח בידו לגרש את החיצונים ע"י לימודו וקבלת עול מלכות שמים שמקבל עליו שיברחו מפניו למדבר שמם ארץ אשר לא עבר בה איש וזה כוונת הכתוב לו חכמה ישכילו זאת כלומר להמשיך החכמה הנעלמה אל המלכות שמים שתהיה בהתגלות לאנשים ההוגים בתורת ה' וזאת הוא התגלות מלכות בתחתוני' אשר יוכל להאמר עליו זאת היא וממדה זו ישיגו המשתעשים בתורת ה' ע"י המשכיל אותם שהיא התורה את שכל החכמה הנעלמה יבינו לאחריתם פי' שמדת בינה שהיא עולם התשיבה יתגלה לדורשי' וזהו לאחריתם שיתמשך אורה לאחרית הספירות ומשם חתראה לאנשים המבקשים את ה' לשוב אליו איכה ירדוף אחד אלף פי' תיבת אחד היא פי' שמע וקבלת אחדותו ית"ש ירדוף אלף חיצונים ויברחו מפניו ושנים הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה יניסו רבבה כמה רבבות מזיקין שבורחין מפני אדם העוסק בתורה לשמה אם לא כי צורם מכרם ליד עם קרובו וה' הסגירם לידם.