Kommentar zu Dewarim 4:25
כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ׃
Wenn du Kinder und Kinder zeugen sollst's Kinder, und ihr werdet lange im Land gewesen sein und verderbt handeln und ein geschnitztes Bild machen, sogar die Form von irgendetwas, und das tun, was in den Augen des HERRN, eures Gottes, böse ist, um ihn zu provozieren ;;
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם וכו' ועשיתם הרע בעיני ה' אלהיך להכעיסו העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל וכו'. יובן בס"ד לפרש בהקדים מ"ש רבינו מהרח"ו זיע"א זלה"ה בשם רבינו האר"י זיע"א זלה"א בש"ה וז"ל ונבאר עתה ההפרש שיש בענין הגלגול בין צדיק לרשע ובזה יובן חילוק הנמצא בפסוקים ובדברי רז"ל כי פעמים מצינו שאין הגלגול נוהג אלא עד ג' גלגולים בסוד פעם שלוש עם גבר ובסוד על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו ובסוד פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים ומצינו בתיקונים תקון ס"ט שהצדיק מתגלגל עד אלף דרין וכיוצא בזה ואמנם הפסוק עצמו תירץ זה כי ענין ד' דורות הוא לרשע דוקא כמ"ש פוקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשונאי אבל למי עושה חסד לגלגלם לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותי. וביאור הענין הוא דע כי כאשר נפש האדם אחר שבא מחדש בפעם ראשונה וחטא ופגם בה הנה אח"ך מתגלגלת בגוף אחר להתקן וזה נקרא גלגול ראשון ואם לא נתקנה אז חוזרת להתגלגל שנית ואם לא נתקנה אז חוזרת בגלגול ומשם ואילך אין לה עוד תקנה בגלגול ואז נאמר בה ונכרתה הנפש ההיא מעמיה לגמרי. אמנם אין זה רק כאשר לא נתקנה כלל שום תקון בשום פעם מאלו אבל אם באיזה פעם מאלו השלשה התחילה להתתקן קצת אינה נכרתת אמנם יכולה לחזור ולהתתקן אפי' עד אלף דור אם יצטרך ולכן הראשון שלא תקן כלל נקרא רשע והאחרון שתיקן קצת נקרא צדיק וכל מה שמתגלגל הולך ומשלים תקונו ונלע"ד ששמעתי ממורי ז"ל שאין זה נוהג אלא בנפש לפי שהיא מן העשיה הטבועה בעמקי הקליפות ולכן לא נזכר בתורה כרת אלא בנפש כי נכרתת מן הקדושה ונטבעה בקלי' אבל ברוח ונשמה שהם מיצירה ובריאה שאין שם כ"כ תגבורת אחיזת הקלי' ודאי הוא שיתוקנו כולם אלא שיש שנתקנים מהרה ויש באורך זמן אחד כמה גלגולים עכ"ל לשון קדוש זלה"ה זיע"א ע"ש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
ונושנתם. רָמַז לָהֶם שֶׁיִּגְלוּ מִמֶּנָּה לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כְּמִנְיַן "וְנוֹשַׁנְתֶּם", וְהוּא הִקְדִּים וְהִגְלָם לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִ"וְנוֹשַׁנְתֶּם", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בָּהֶם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט') "וַיִּשְׁקֹד עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ" – צְדָקָה עָשָׂה עִמָּנוּ שֶׁמִּהֵר לַהֲבִיאָהּ שְׁתֵּי שָׁנִים לִפְנֵי זְמַנָּהּ (סנהדרין ל"ח; גיטין פ"ח):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רמב"ן
כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם ענין הכתוב הזה, שיזכיר ויאמר: כי תוליד בנים ובני בנים, ובעבור היותכם ישָנים בארץ ותשבו לבטח, אולי תשכחו את השם; העידותי בכם היום שתאבדו מהר, כי לא יאריך לכם, מאחר שתעבדו עבודה זרה. והפרשה הזו, אע"פ שהיא אזהרה, לא נאמרה בלשון "אם", והטעם, כי הוא כמתנבא על עניינם, וידבר בלשון ישמש בשני פנים, בלשון אזהרה ובלשון עתיד לבא, יאמר שיעשו ויהיה להם ככה ולא יגזור עליהם. ומפני זה אמרו רבותינו (גיטין פח א) שרמז לגלות בית ראשון במלת ונושנתם בגימטריא, והיתה קבלה בידם כי יש בפרשה הזאת רמז לזמן הגלות, וכאשר בא עליהם התבוננו בה בינה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy