Kommentar zu Dewarim 6:25

וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת ורבו בכאן הדקדוקים ורבי' מפרשים כי הוא מרמז על יעודי עוה"ב ולבאר זה בעהש"י אבאר בראשונ' הפסוק אתה הראת לדע' כי ה' הוא האלהי' אין עוד מלבדו כי שמעתי מן אא"ז זללה"ה על גמרא במסכת שבת והיה אמונת עתיך וכו' ואפי' הכי יראת ה' היא אוצרו אי איכא יראת ה' אין ואי לא לא ומביא הגמרא משל לאחד שאומר לחבירו העלה לי כור חיטין אמר עירבת בו כור חומטין אמר לאו אמר א"כ מוטב שלא העלית ודיקדק הוא ז"ל בזה הלא אין המשל דומה לנמשל כי המשל הוא החומטין הם הטפל והחיטים הם העיקר והנמשל הוא היראה היא העיקריות והתורה היא הטפל והרבה להשיב בצחות לשונו ופומי' ממלל רברבן בסודות הנסתרות פנימים ותוכן הדברים כי כשהקב"ה וב"ש ברא עולמו לא היה יכול העולם להיות קיים כי הכל חזר לשורשו לאין ב"ה עד שברא ישראל ונתקיים העולם והשם ישראל מורה ע"ז כי הר' היא החכמה והלמד הבינה והא' הדעת והי"ש שבישראל אותיות הנשארים הוא הישות של קיום העולם ונעשה יש מאין וזהו שם ישראל וזהו קיום העולמות שנעשה ישות מאין ולכן ישראל הם הקיום של כל העולמות והבריאה כי באם לאו היה הכל חוזר לקדמותו לאין והישות שבישראל הם מקיימין היש של כל העולמות ודווקא כשאיש הישראלי אין לו בו ישות רק כפי הצורך לקיום העולמו' לאפוקי אם יש בו יותר ח"ו ע"כ תוכן דבריו הנוראים ולהבין זה אין הפה יכול לדבר וכל הדברים יגיעים מפני עומק המושג וקוצר המשיג כי לפענ"ד כל התורה רומז בזה ובזה תבין כמה מאמרי זוהר ומאמר א' בפ' ויצא דף קנ"ד ע"ב ת"ח בגין יעקב אתקיים עלמא וא"ת בגיני' דאברהם כדאיתא בהבראם א"ת בהברא' אלא באברה' אלא בגיני' דיעקב אתקיים אברהם כדאיתא כה אמר ה' אל יעקב אשר פדה את אברהם כי אברהם הוא החכמה הנקרא יש מפני שהיה קרוב למאציל לא היה יכול להתקיים רק היה חוזר לשורשו לאין עד שבא יעקב הנקרא שמו ישראל ופדה את אברהם לשון התגלות כמו הפודה את הדבר המונח וממושכן או מיד בית האסורי' הוא מוציא ומגלה הדבר לחוץ כך יעקב גילה את אברהם החכמה והחסד הגדול להיות עולם ומלואן יש מאין כנ"ל שם ישראל מורה ע"ז דהיינו הר' היא החכמה כנ"ל ולכן ביד האומה הישראלית שיעשה להם ניסים ונפלאות עד אין חקר ועד אין מספר כי בשבילם ברא הבורא ב"ה את העול' והם המחזיקים את העולם הנקרא יש ובידם להחזיר היש לאין ולהוציא דבר חדש כמו חומר ביד היוצר להפך דבר מדבר ולהפוך מחומר ראשון לצורה אחרת מצורה ראשונה וזהו מורה בשם ישראל כי כשמקרבים הי"ש לתלת אותיות רא"ל כנ"ל שם נמתקי' הדברי' בשרש' כל הישות בסוד האין ודי בזה לחכם יספיק הקיצור כי יש בזה צורך להארי' כי יש בזה עמקות והכל ע"י שרשם בבורא ב"ה וב"ש וזהו העושה גדולות עד אין חקר נסים ונפלאות עד אין מספר אין קא דייקא וזה גלוי כי העולם נברא בשם אלהים הוא גימ' הטבע ושם הוי"ה ב"ה בידו לשנות הטבע לעמו ישראל בני בחוריו אשר נפשו יתבר' רצתה בם בני אברה' יצחק ויעקב ע"י צדיקי הדור כמו במצרים ע"י משה ואהרן: או לפעמי' עושה לבדו כביכול כמו לעושה נפלאות וכו' וכן בכל דור ודור היה עושה ניסים ונפלאות בשינוי' הדברי' מעילה זו לעילה אחרת וזהו אתה הראת לדעת פי' על ידך ישראל הראת לדעת כי הוי"ה הוא אלהי' כי כל הטבעי' הם קשורי' בו ב"ה וב"ש ועל ידך נתגלה זה בעול': אין עוד מלבדו ודרשו רז"ל אפי' כשפים כי מבלעדו לא ירום איש את ידו ואת רגלו אפי' במקו' הקליפות שם ממשלתו ומלכותו בכל משלה ב"ה וב"ש ולהבין שורש הדברי' ארמוז מעט ואי"ה מרחיב בזה במ"א בעזה"י מה זה היש של ישראל והאין והוא בקיצור נמרץ כי איש הישראלי משבר ממנו כל התאוות גשמיות מפני הבורא ב"ה לעשות רצון ה' וכמו שאמר התנא בטל רצונך וכו' ומבטל ממנו כל הרצונות שלו והישות שלו מפני הקדוש ב"ה וב"ש והישות שלו רק לקיו' גופו לעבודתו ב"ה וב"ש הוא מחזיק הישות וכן הוא בכל העולמות והקב"ה הסתכל בזה בעת בריאת העול' לכן בשביל ישראל נבראו העולמות כנ"ל והם היו הגורמי' והמחזיקי' ובזה יש להבין כמה מאמרי' בתורה ובש"ס ובמדרשי' וזהו כי שרית עם אלהי' ועם אנשי' ותוכל פי' לכן יאמר שמך ישראל כי אתה נצחת כל החומריות והטבעיות והחזקת א"ע יותר מהם כמו ששמך מורה ע"ז ולכן נקראת בשם ישראל ולחכ' יספיק הקיצור נמצא דבר זה מעת התחלת הבריאה ועד עולם כה יהיה ולכן היה תחלת הבריאה והולדת אומה זו שלא בטבע כאשר ראיתי הקדמה זו בספר מגילת ספר כמו אברהם אבינו ע"ה עקר היה וההולדה היה מעשה ניסים וכן ביצחק אצל יעקב וכבר ביארתי זאת במ"א ואבאר עוד אי"ה ועפ"ז יובן מאמר בזוהר בפ' ויצא דף קנ"ז ע"ב ת"ח כי שכור שכרתיך לנסבא מיני גופא וכו' וזהו שכר שכרתיך לך לגופך ממש וכו' יששכר יש שכר וזהו להנחיל אוהבי "יש יעו"ש וזהו כי יששכר הוא גופא דיעקב ממש הנקרא תורה ולכן היה נקרא יששכר יש שכר נמצא העולה מכל זה כי הישות של העולמות הוא הקטן והנמוך שבהם כי כולם רוחניים חיים ואעפ"כ הוא העיקר העמדה של כל העולמות והויה שבהם וכן הוא הדבר ביראה אע"פ שנמשלת לקב חומטין הוא העקריות של כל התורה ומבלעדה אין אומר ואין דברים ועתה נחזור לעניינו לבאר פסוק וצדקה תהיה לנו כי גלוי כי צדק נקרא המלכות וכשהיא מיוחדת לקוב"ה נקראת צדקה כי בצדקה נעשה ממש הוי"ה ב"ה ע"י הנותן והמקבל ועיין בזוה"ק ויחשבה לצדקה לרחמים ע"ש כי צדקה נקראת אתר דכל אנפין נהירין כמו שאיתא בזוה"ק לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים לנו גימ' אלהים הוא מדה"ד כדאיתא בכוונת האר"י זללה"ה ע"פ זכור ה' מה היה לנו כי הם הפכו מדה"ד למד"הד וצדיקים בהיפוך שמהפכים מדה"ד למדה"ר והוא שאמר בש"ס דברכות הרחוקים מן הצדקה אילין צדיקים פי' דאינם צריכים לצדקה ולכאורה הוא תמוה אך לפ"ז יובן שהם מהפכים מדה"ד למדה"ר ונעשה מזה צדקה ממש וזהו הרמז כאן וצדקה תהיה לנו כי נשמור פי' אפי' מדה"ד הנקרא לנו יהפוך לרחמים ויהיה מצדק צדקה ע"י שמירת התורה והבן:

וצדקה תהיה לנו. תרגומו וזכותא תהא לנא, זכותא היינו שהש"י מעיד על מעשינו כי הם זכים מעומק הלב, כי גוי הנותן סלע לצדקה ע"מ שיחיה בנו הרי זה רשע, ובישראל הרי זה צדיק גמור (ר"ה ד'.), והוא מפני שהקב"ה מעיד על מעמקי לבנו שהם מזוככים כרצונו.

וצדקה תהיה לנו. י״‎א מכאן רמז לשכר המצות לעוה״‎ב ולפי הפשט כי מדרך הצדקה חייבים אנחנו לשמור את רצונו כי הוא אדוננו והנכון בעיני כי כל הגוים יראו שאנחנו צדיקים בשמרנו מצותיו וחקיו שהם צדיקים כי כן כתוב: