Kommentar zu Dewarim 8:7

כי ה' אלהיך מביאך כו' הפסוק בפ"ע י"ל. דהנה פרשנו הפסוק הנ"ל כל המצוה כו' דיש שני מדרגות א' צדיק המקיים התורה כפשוטה ויש א' מאהבתו להבורא ב"ה כבן לאב מצפה לעשות רצונו ע"כ מקיים התורה ומצותיה כי זה ודאי רצונו וכמו א"א ע"ה השיג מאהבתו ודביקותו בהבורא ב"ה לעשות רצונו קיים כל התורה כידוע ונ"מ בין שני המדריגות כי מאהבתו יתב' לפעמים משנה לפי אשר נראה לו וזה מקרי הוראת שעה וכמו שפי' הברבנאל שאליהו שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות לא היה ע"פ הדיבור ע"כ הוצרך להתפלל לענות לו באש. כ"א שהיה נראה לו לכבוד שמים מותר לעבור על איזה מצוה וזה היא עבירה לשמה. משא"כ מדריגה שניה שאינו עובר מה שכתוב לא כן הוא. ועוד נ"מ כי מדריגה ראשונה הוא כאין בדעתו לפני הבורא ב"ה כי זוכר בו ומשיג רוממותו יתב' ונוראותיו משא"כ מדרגה שניה כידוע. וזה פרשנו על אין בין י"ט לשבת כי צדיק נקרא טוב כדכתיב אמרו צדיק כי טוב ויום הוא תורה אור יום ושבת נקר' הדבוק בהבורא ב"ה ומדבק עצמו בו יתב' מתתא לעילא לשון שבת משיב נפשו למעלה לשורשה וזה אין הוא בין י"ט לשבת זה הוא אין בדעתו ולא זה. וזה כל המצוה אשר אנכי כו'. כי [יש] דיקדוק מתחיל לשון יחיד ומסיים לשון רבים אך לפי דברינו נכון כי מדרגת הדביקות אין נמצא כ"כ כ"א ביחידי סגולה וכדאיתא בחובת הלבבות אך צריך העולם לציית אותו צדיק. וזה אשר אנכי פי' דביקות כי אני הוא יראה כמו גבור אומר אני אני הוא מי עוד והכ' שבאנכי הוא [מרומז] על כתר כמלך שמוכתר רואים גדולתו גם שהוא טוב ולא יענש. מגדולתו מתביישים וזה יראת רוממות הוא אהבה ודביקות וזה אשר אנכי מצוך היום כי יש עתים שצריך להתנהג באופן אחר כמו הוראת שעה כנ"ל וזה לשון יחיד קאי על יחידי סגולה תשמרון העולם לעשות למען תחיון כי ע"י שתהיה אחדות עם אותו צדיק והוא בעיניו כאין כנ"ל יש לו כח להמשיך ממזל עליון הידוע בני חיי ומזוני כמבואר כמה פעמים בשם הרב רבי בעריש מראוונא ז"ל אין מזל לישראל מי שהוא בדעתו אין. וזה למען תחיון הוא חיי ורביתם הוא בני ובאתם כו' הוא מזוני. וזה כי ה' אלקיך כ"י ר"ת כנסת ישראל אם מתכנסים להצדיק הגדול הנקרא ישראל אשר בך אתפאר שאין מתפאר עצמו בדעתו כלל כ"א את הבור' ב"ה עי"ז ה' אלקיך מביאך כו'. ארץ טובה דהנה כמו בגשמיות יש ארץ ושמים הארץ מקבל משווים למטר השמים תשתה מים נקרא ארץ המקבלת בשביל התבואה. כן ברוחניות יש ארץ החיים ארץ ממנה יצא לחם של תורה הוא היראה והקדושה וזה ארץ טובה כמו שאנו אומרים לטובה ולברכה י"ל נמי כן לעורר מ"ן בעבודת שמים שלנו כי נקר' טוב משפיע והשפעה כביכול שאנו משפיעים נחת רוח לפניו יתב' בעשות רצונו שגורמים השפעות טובות כרצונו להטיב נקרא טובה וברכה השפעה מעילא לתתא וזה ארץ טובה ורחבה לעורר מ"ן גם במחשבות טובות כי הדיבורים ומעשים מצומצמים משא"כ מחשבה ברגע א' יכול לחשוב כל העולם כולו ע"כ נקר' רחובות. וזה ורחבה קאי על ארץ הנ"ל. ארץ נחלי מים הוא שורש התשובה מחילת עונות שהיא יתב' מנקה לשבים גורם להשפיע ית' ממקור הרצון להטיב הנקרא נוצר חסד שמצר ומצפה לעשית חסד ודוק. וזה ארץ נחלי מים כי זה המזל שנוזל משם חסדים הנקראים מים בני חיי ומזוני שורש כל טוב ומכ"ש להוסיף כי הם הוא יש מאין. עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר עינות הוא טובות כמעין הנובע מים חיים (כי הכל נקרא חיים כמבואר כמה פעמים) ותהומות הוא חושך על שונאי ישראל. וזה יוצאים בבקעה לשון ונבקיענה אלינו לאותם שמסכימים עם האמת עינות [עליהם כנ"ל] ובהר לשון קשה שהם רק יצה"ר שנקרא הר תהומות עליהם ויהיה שלום על ישראל:

יקח נא מעט מים. ר' אלעזר בשם ר' סימאי אמר הקב"ה לאברהם. אתה אמרת יקח נא מעט מים. חייך שאני פורע לבניך הה"ד אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה (במדבר כא יז). בארץ מנין. ארץ נחלי מים (דברים ח ז). לעתיד מנין. דכתיב והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים (זכריה יד ח).

[עוד לפסוק זה] כי ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה כו' לשון כי בלא המשך למעלה כי כל פסוק אפשר לפרשו בעצמו. י"ל דהנה בה"מק נחרב בשביל שנאת חנם: [ע"כ] צריך היפך אהבה וריעות. וזה כי ר"ת כנסת ישראל להיות אחדות בישראל ע"י [זה] ה' אלקיך מביאך אל ארץ טובה כו':