Kommentar zu Jeschijahu 1:24
לָכֵ֗ן נְאֻ֤ם הָֽאָדוֹן֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲבִ֖יר יִשְׂרָאֵ֑ל ה֚וֹי אֶנָּחֵ֣ם מִצָּרַ֔י וְאִנָּקְמָ֖ה מֵאוֹיְבָֽי׃
Darum spricht der Herr Zebaot, der Mächtige Israels: O, ich will Genugtuung haben an meinen Widersachern und mich rächen an meinen Feinden.
רש"י
נאם האדון. שהכל שלו ובידו לעקור אתכם מארצכם ולנטוע בה אחרים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
לכן נאם האדון, שכולם עבדיו והמורד בו ראוי לעונש ה' צבאות, שכל צבאות מעלה ומטה בידו לענוש הוי, הוא שם הקריאה אנחם מצרי, הצרים הם המצירים בפועל, והאויבים הם השונאים אותו, ויתיחס פה שם צרים על העוברים עברות בין אדם לחברו, שהם אינם אויבי ה' כי אינם עושים זאת להכעיסו רק להנאתם, אבל הם צורריו, אומר כי ימצא מנוחה מהם ויתנחם מן האבל שהיה לו מהם, ושם אויבים יתיחס פה על הכופרים בו ומכחישים יכלתו והשגחתו, ומהם יתנקם, ובזה ביאר איך יסיר המחלה, במה שהיתה קרית ירושלים לזונה מאלהיה, תרפא ע"י שיסיר הזונים מעליו ויתנקם מאויביו, ובמה שהיו בה מרצחים, תרפא ע"י שינחם מצריו עתה באר איך אחר שיסיר המחלה יסיר הסבה הקרובה שגרמה את החולי, שהוא מ"ש כספך היה לסיגים, אומר אח"כ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
האדון. שהכל שלו ובידו מאין מוחה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy