Kommentar zu Jeschijahu 47:2
קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃
Nimm die Handmühle, mahle Mehl, hebe auf deinen Schleier, streife auf die Schleppe, entblöße die Hüfte, durchwate Ströme.
רש"י
קחי רחיים. היא עבודה קשה כלומר השתעבדי מעתה למלכי מדי ופרס, ד"א וטחני קמח לצדה לדרך גלותך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
קחי, מוסיף במשל הזה כי בת מלך הרכה והענוגה הזאת אחר שאין לה מה לאכול צריכה ליקח רחים לטחון קמח לפרנס א"ע ומוסיף לאמר לה גלי צמתך מה שבגדיך קשורים בקשורים הרבה התירי נא אותם כי לא יעשה מלאכה בבגדים מקושרים כאלה, מוסיף לאמר גם חשפי שובל של הרגלים ללכת יחף בעת הצורך ויותר מזה כי גם תגלי שוק בעת הצורך לעבור נהרות, ויותר מזה כי אחר כך גם
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
קחי רחים. כדרך השבוים שעושים מלאכה כבדה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
צמתך. הוא המסוה המכסה את הפנים כמו מבעד לצמתך (ש״ה ד) חשפי. ענין גלוי כמו וחשופי שת (לעיל כ):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
טחני קמח, כמו ואפה לחם,
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
וטחני קמח. הטי"ת בגלגל בספרי ספרד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
קחי רחים. כדרך השבוים שישימו אותם בבית הסהר ויטחנו שם, כמו שאמר עד בכור השבי אשר אחר הרחים, וכן אמר בשמשון ויהי טוחן בבית האסורים, אמר לה שתלך בשביה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
קחי רחים. כי כן מנהג השפחו', והטעם שתלך בשביה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אברבנאל
ולכן קחי רחים וטחני קמח כדרך השבויים שישימו אותם בבית הסוהר לטחון, וכמו שכתוב בשמשון (שופטים טז, כא) ויהי טוחן בבית האסורים, ולפי שאת עתידה ללכת בשביה לכן כלי גולה עשי לך גלי צמתך שהוא השער שמתקנת אותן האשה על צדעיה מעל פניה ומכסה אותן בצעיף אבל האשה שתלך בגלות ירד כבודה ולא תשים צעיף וצמתה מגולה נופלת על פניה כאשה בזויה, חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות רוצה לומר גלי רגלך כי חשפי הוא מלשון וחשופי שת (ישעיה כ, ד) והרגל יקרא שובל מענין שביל שהוא הדרך, ולפי שאת תלכי בדרכים על רגליך ותעברי בנהרות גלי שוקיך ורגליך ועברי נהרות כשפחות שבויות חרב, (ג) ובכלל אמר תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם רוצה לומר תגל ערותך בבבל בעת חרבנה גם תראה חרפתך בשאר הארצות אשר תלכי שמה בשביה, לפי שנקם אקח כלומר אקח נקמה ממך על אשר עשית לירושלם ועל אשר עשית לישראל אחרי שהלכו בגלות, ואמנם אומרו לא אפגע אדם פירשוהו מענין תפילה כלומר לא אקבל בקשת אדם עליך, ויותר נכון לפרש שהם דברי הנביא שבעבור שזכר שיהיה חורבן בבל וגאולת ישראל על ידי כרש לכן אמר לא אפגע אדם רוצה לומר שלא יבקש ישראל דבר מכרש, (ד) לפי שגואלינו ה' צבאות שמו קדוש ישראל ובעבורו יעשה כל זה בבבל לא לפגיעת ישראל בקשתו ותחנוניו, (ה) ולכן אמר שבי דומם ובואי בחשך בת כשדים כלומר שלא ישמעו עוד קולך אבל תשבי בדד ותדומי בחשך כאבל וחפוי ראש לפי שלא יקראו לך עוד גברת ממלכות.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
גלי צמתך. זרועיך ושוקיך דברים המצומת וקשור ומכוסה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
וטחני קמח. אמר קמח ע״ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם (לעיל מד):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
שובל. מל׳ שביל ויאמר על הרגל ההולך בשביל וכמו שמלת פעם יאמר על הפסיעות כמ״ש פעמי מרכבותיו (שופטים ה) וכן יאמר על הרגלים כמ״ש פעמי דלים (לעיל כ״ו):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
וצמתך שרשו צמה והם הקשורים, מבעד לצמתך,
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
חשפי. בשי"ן שמאלית מענין מחשף הלבן והחי"ת בסגול:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
גלי צמתך. הצמה הוא השער שמתקנת אותו האשה על צדעיה מעל פניה ומכסאה אותו בצעיף, וזהו כבודה, אבל האשה שתלך בגלות תרד כבודה ולא תשים צעיף והנה, צמתה מגולה נופלת על פניה כאשה בזויה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
קמח. לא יתכן, רק נקרא על שם סופו וכמוהו ובגדי ערומי' (איוב כ"ב י') תפשיט:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אברבנאל
והנה בא לך כל זה החורבן והשמד לשלש סבות, האחת (ו) לפי שאני קצפתי על עמי חללתי נחלתי שהיא ישראל ואתנם בידך ולא שמת להם רחמים, אבל אפי' על הזקן הכבדת עולך מאד, וכמ"ש ירמי' ע"ז פני זקנים לא נהדרו (איכה ה, יב), ומפני זה כאשר עשית יעשה לך גמולך ישוב בראשך, והסבה השנית בעבור גאותך שהיה בהפלגה רבה ובית גאים יסח ה' ועל זה אמר (ז) ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך, רוצה לומר כל כך היה גאוותך עד שלא עלה על לבך שהיתה מפלתך אפשרית ולכן לא זכרת אחריתך, (ח) ולכן עתה שמעי נא זאת עדינה רוצה לומר ענוגה ומעודנת שהיתה יושבת לבטח ואומרת בלבבה אני ואפסי עוד שלא היתה בעולם מדינה אשר לא תהיה נכבשת אליה לא אשב אלמנה ולא אדע שכול, ועתה לא יהיה כן (ט)שתבאנה לך שתים אלה ביום אחד שכול ואלמון, והנה מיתת המלך הוא אלמנות העיר, והשמד העם וחרבנו הוא השכול, כי המלך הוא לה כבעל והעם הם לו כבנים, ואמר שיהיה כל זה ביום אחד לפי שביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאה ובבקר נלכדה העיר ונשסו הבתים, והיה אם כן האלמון מהמלך והשכול מהעם ביום אחד לילה ויום. עוד זכר סבה ג' לחורבן בבל והוא שהיה בטחונה כולה אל רוב מכשפים והוברי שמים ושאר החכמות החיצוניות שהיו משתמשים בהם הכלדיים ואת פעל ה' לא הביטו ומעשה ידיו לא ראו, ועל זה אמר כתומם באו עליך ברוב כשפיך בעצמת חבריך מאד, רוצ' לומר השכול והאלמנות שזכר בשלמות' באו עליך בסבת רוב כשפיך ולעוצם חבריך שהוא מלשון וחובר חבר (דברים יח, יא), (י) ותבטחי ברעתך אמרת אין רואני רוצה לומר שהיתה גם כן גאותה עד שהיתה אומרת שלא בלבד ימנע שימצא מלך שיעלה בלבבו להלחם בה אבל גם לראותה ולשים עיניו בה לא יעצר כח וזה אומרו אין רואני, כי חכמתך ודעתך היא שובבתך רוצה לומר היא השיאתך כי מלבד מה שהיית מתפארת בגבורה ובתפארת ובהוד, ועוד היתה שובבתך רבוי החכמות החיצוניות שהיו בך עד שאמרת בלבבך מבחינת החכמה אני ואפסי עוד, וכבר ספרו הפילוסופים מחכמת הכלדיים שהיתה עצומה מאד, וראוי שכנגד אותן שלשת סבות יהיה עונשה, כי כנגד מה שהרעותה לישראל (יא) תבא עליך רעה לא תדעי שחרה ופירושו אצלי שלא תדעי שחרה שתהיה רעתה כל כך גדולה שיהיה אליהם חשך ולא אור תמיד, ואל יראו בעפעפי שחר שהוא משל אל אור ההצלה, וכנגד הגאוה שהיה לה אמר תפול עליך רעה לא תוכלי כפרה רוצה לומר שלא תוכלי לנקותה וכנגד החכמה שהייתה מתפארת בה תבוא עליך פתאום שואה לא תדעי רוצה לומר שתשבי משוממת מבלי שכל ולא ידיעה, (יב) ועתה עמדי נא בחבריך וברוב כשפיך רוצה לומר התחברי לחוברי חבר ולמכשפים שלך כאשר יגעת בו מנעוריך ותראי אולי תערוצי שיהיה לך כח כנגד האויב, ואמנם בדרך החכמים בעלי עצה ותבונה השלמים בכח המעשי אמר (יג) נלאית ברב עצתיך כי רוב העצות היה הלאות אנשים, ואמנם ענין החוזים בכוכבים שהיית בוטחת בהם יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים מודיעים לחדשים רוצה לומר מודיעים בזמן הלקיות ובזמן מחברות השמים שהם הדברים המתחדשים, מאשר יבואו עליך ואיך לא הודיעו אותך הרעה הזאת הבאה עליך טרם בואהו. וחז"ל דרשו מאשר יבאו עליך ולא כל אשר, (יד) ואמר הנה באמת כל מיני החכמים האלה היו כקש אש שרפתם כלומר הם נשרפו מעצמם לא יצילו את נפשם מיד להבה שהוא החורבן והשאייה ואיך יושיעוך, וגם לא נמשך תועלת מהם כי אין גחלת לחמם אור לשבת כנגדו רוצה לומר שאינם כמו העץ הנשרף שיש תועלת בגחלתו ומתחממים בני אדם נגדו אבל הם כמו הקש הנשרף שאין בו תועלת לפי שאין בו גחלת ולא חמום מועיל לאחרים, כן אלה החוזים בבוא הצרה נבהלו ולא הועילו בחכמתם לא לעצמם ולא לאחרים כי לא נמצאת בהם לא ידיעה קודמת ולא עצה ולא תועלת ואמנם שאר מיני אנשים הסוחרים אשר היו בקרבך מימי קדם כולם ברחו והוא אומרו (טו) סוחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
חשפי שובל. גלי השבילים מן המים שעליהם כי דרך שם תצאי בגולה או גלי שוקך ועברי נהרות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
גלי צמתך. דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה והוא מכסה דק ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך כדרך השפחות הבזויות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
שוק. כן יקרא גובה הרגל ממעל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
ושבל סוף הרגל, ומזה שביל על מקום מדרך רגל יחיד :
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
חשפי שובל. חשפי כמו גלי, מענין מחשוף הלבן וחשופי שת והרגל יקרא שובל מענין שביל שהוא הדרך, שבילי עולם, ושבילך במים רבים, והאשה אע"פ שמכסה רגליה בלכתה בדרך תגלה אותם ואם תעבור נהר תגלה אפילו השוק, ולפי שדמה בבל לאשה רכה וענוגה אמר לה שתהיה עוד שפחה טוחנת ותלך בשבי גליות צמה ותעבור נהרות גלוית שוק:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
גלי צמתך. הוא השיער שהוא לפנים בראש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
חשפי שובל. גלי הרגל בלכתך בדרך כי דרך האשה לכסות הרגל ולא כן כשתלך בדרך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
חשפי. החי"ת בסגול, ובמדרש מפרש שובל מענין שבלת הנהר, שאמר במדרש חזית חשפי שובל קלפי שובלתא דנהרא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
שובל. הוא השיער היורד על הלחיים, ונקר' על דרך משבולת הנהר (ישעיהו כ"ז י"ב) על דעת ר' משה הכהן, והנכון שאין רע לו, ופירושו כפי מקומו בלא ראיה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
גלי שוק. כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק ולפי שהזכיר את בבל בל׳ נקבה אמר ענין בזיון הנקבות:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
עברי נהרות. לטחון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy