Kommentar zu Tehillim 1:6

אבי השביעני לאמר. כיון שאמר פרעה ליוסף רק הכסא אגדל ממך (שם מא מ). אמרו המצרים עבד שקנאו רבו בעשרים כסף תמליכהו עלינו. אמר להם גווני מלכות אני רואה בו. אמרו לו אם כן יהא יודע בשבעים לשון. באותו הלילה בא גבריאל והוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה. ולמדו שבעים לשון. שנאמר עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע (תהלים פא ו). בבקר קראוהו פרעה ושאלו בשבעים לשון. ויוסף היה מחזיר לו. כיון שהתחיל יוסף בלשון הקודש. ולא השיבו פרעה. אמר לו השבע לי שלא תגלה הסוד. שלא יאמרו זה גדול מפרעה. כיון שהשביע יעקב את יוסף שלח לו אבי השביעני לאמר. אם אקיים שבועתי זו. אני עומד בשבועתך. ואם לאו כשם שאני עובר על שבועת אבי. כך אני עובר על שבועה שהשבעתני. מיד ו) ויאמר פרעה עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.

כי יודע ה' וגו'. לפי שהוא יודע דרך צדיקים ולפניו הוא להכירה תמיד ודרך רשעים שנואה בעיניו ומעבירה מלפניו על כן לא תהא הקמת רגל לרשעים ליום הדין ולחטאים ליכתב בעדת צדיקים:

כי יודע יהוה דרך צדיקים הפסוק הזה פרוש לאשר לפניו. כי אמר בעדת צדיקים, ולא פרש באיזה ענין היא עדת הצדיקים לאחר המיתה, לפיכך פרש ואמר: כי יודע. ופרוש יודע: מכיר ומשגיח להיטיב להם. וכן מה אדם ותדעהו (תהלים קמד ג); אשר ידעו יי' (דברים לד י); כי ידעתי את מכאביו (שמות ג ז); ידעת בצרות נפשי (תהלים לא ח); אני ידעתיך (הושע יג ה). ועל זה הדרך: ואין לי מכיר (תהלים קמב ה); יהי מכירך ברוך (רות ב יט). אומר: שהאל יתעלה אוסף נפשות הצדיקים אליו ויודעם ומכירם להיטיב להם ולהשביעם מטובו ומידיעתו והשגחתו, שהיא הטובה הגדולה והגמול הטוב כמו שנאמר: והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יי' אלהיך (שמואל א כה כט).