Kommentar zu Tehillim 11:6

פחים. ל' פחמים:

ימטר על רשעים פחים מן פח יקוש (הושע ט ח). ואמר: ימטר לפי שהגזרות באות מן השמים. ויש מפרשים (תרגום ורש"י): פחים כמו פחם לגחלים (משלי כו כא); והוא משקל אחר. והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש: כמו רקעי פחים (במדבר יז ג), והם כדמות אבנים שורפות יורדות עם המטר.

ימטר על רשעים מה שתראה שהוא יתב' סובל כל זה מהאומות אל תתמה על החפץ כי הנה ימטר על רשעים כו' אך ימתין עד יהיה מנת כוסם שימלא כוסם וסאתם. עוד יכוין מאמר רשב"י בספר הזוהר על פסוק המון כל הגוים אשר צבאו כו' אשר יצבאו לא נאמר אלא אשר צבאו כו' אלא שעתיד הקב"ה להחיות את כל ישראל ואת כל הגוים מ"ה עצמם אשר הרעו לישראל בדמותם בצלמם וכל איש ישראל אשר קבל צרה יכיר את כל אשר הרע לו ויאמר הנה זה עשה לי כך וכך ומיד רואה נקמתו מהם ובזה יאמר אל תתמה למה בכיניו של ישרי לב אשר סבלו גזרות רעות לא יראה נקמתו לעיניו כי הלא ימטר מן השמים על הרשעים כו' כשתמלא מנת כוסם שהוא לעתיד לבא:

פחים. רשתות כמו מפח יקוש (לקמן צ״א):

פחים. כמו פחם לגחלים (משלי כ''ו),

ימטר - דמה הרעה הבאה על הרשעים פתאום, כמו הפחים וחברו רקועי פחים והם כדמות אבנים שורפים, שהם יורדים עם המטר.

ימטר. כי סוף הדבר יקבל גמולו משלם כי הרבה רשתות כמטר ירדו עליו מן השמים וילכד בהם:

אש וגפרית. בס"ס בטעם ימנית וי"ס חונה:

זלעפות. לשון שריפה ומנחם פתר אותו לשון שער קטב וכן (איכה ה׳:י׳) מפני זלעפות רעב (לקמן קיט) זלעפה אחזתני כלומר שערו שער (סא"א):

אש וגפרית ורוח זלעפות זלעפות הזי"ן בחיר"ק והעי"ן בקמ"ץ מן זלעפה אחזתני (תהלים קיט נג): ענין רעדה, או ענין שרפה.

זלעפות. רעדה כמו זלעפה אחזתני (לקמן קי״ט):

מנת כוסם. המנה שהכינו להם על פי מעשיהם, כמו תכסו על השה, במכסת נפשות :

זלעפות - כמו: זלעפה אחזתני כמו רעדה.

מנת כוסם. המנה למלאות כוסם יהיה מרוח זלעפות ר״‎ל פורעניות רב יביא עליהם:

מנת כוסם: פרושו: חלקם. וכן מנת חלקי וכוסי (שם טז ה). ונסמך מנת אל החלק ואל הכוס, אף על פי שהם ענין אחד, כמו אדמת עפר (דניאל יב ב); מטיט היון (תהלים מ ג). או זה לפי כי מנת יש בו ענין הזמנה גם כן.

מנת. חלק ומתנה כמו והיה לך למנה (שמות כ״ט):

כוסם - חלקם. וככה ה' מנת חלקי וכוסי, והם מפעלי הכפל והעד: תכוסו על השה.