Kommentar zu Tehillim 13:2

עד אנה. ד' פעמים כנגד ארבעה גליות ובשביל כל ישראל נאמר:

עד אנה יהוה תשכחני נצח כמו עד מתי תשכחני. לפי שתניחני ביד אויבי זה כמה שנים יאמרו האמות כי שכחתני.

עד אנה ה' תשכחני נצח על גלות בבל כי תחלה הי' נגזר לנצח כתלונת המקונן למה לנצח תשכחנו כו' וכמאמרם ז"ל שאמר הב"ה שלא ישוב אליהם עד עת קץ לולא בכייח רחל שאז נדרו לה מן השמים ושבו מארץ אויב ועל מדי נאמר עד אנה תסתיר כו' כמפורש אצלנו על מניין לאסתר מן התורה ואנכי הסתר אסתיר כו':

עד אנה. עד מתי:

עד אנה. עד מתי אהיה נד ומטולטל וכי תשכחני נצח:

עד אנה־| תסתיר. בגרמי' וכן עד אנה ירום:

עד אנה ה' תשכחני נצח. אמרז"ל בשוחר טוב עד אנה ה' תשכחני בבבל עד אנה תסתיר כבודי. עד אנה אשית ביון עד אנה ירום אויבי באדום. וכן דרשו שם ואני בחסדך בטחתי בבבל. יגל לבי בישועתך במדי אשירה לה' ביון כי גמל עלי באדום עכ"ל ולהיות שכל הגליות הם לברר ניצוצות הקדושה חתם כאמור כי גמל עלי שס"ת הוא שם יל"י מע"ב שמות שהוא מברר ניצוצי הקדושה כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל בפסוק זה ואפשר לרמוז שאמר יגל לבי בישועתך דדוד הע"ה היה סיבה גם כן לבטל גזרת המן אי משום דע"י שירותיו תקן פגם הירך ושאל מהקב"ה שיזכירהו בנס זה ואי משום דבזכות עשרת אלפים ככר שנתן דוד הע"ה לעבודת בית ה' בטלו עשרת אלפים ככרי כסף של המן כמו שכל הקדמות אלו הבאתי אני בעניי עיקרן ושרשן בדרושים. ולכך אמר יגל לבי בישועתך על גאולת מדי. ולפי פשוטו אמר יגל לבי בישועתך שכל עיקר שמחתנו על השכינה שהיתה בגלות ובגאולה יקים ה' סוכת דוד ולכן אמר יגל לבי בישועתך כנגד כל ישראל וגם בפרטות שהיא נקראת סוכת דוד:

עד אנה, העון יסבב לפעמים שכחה, ולפעמים יסבב הסתרת פנים, השכחה הוא עת הגדיל בחטא כ"כ עד שיסלק ה' השגחתו ממנו מכל וכל ואז לא ייטיב לו ולא ירע, אך הוא מסור אל המקרה בכל עניניו, והסתרת פנים הוא בעת ישגיח ה' עליו להענישו על עונו שאז אינו שכוח אצל ההשגחה העליונה, רק שהעונש ההשגחיי הזה נעלם ונסתר באמצעים טבעיים, שיענישהו ע"י אויבים ומעיקים וכדומה, עד שנדמה לו שהרעות באו עליו במקרה או בטבע, שאז ידמה ה' כמסתר פנים ממנו, שהמסתיר פנים הוא רואה את הדבר ואינו נראה ממנו, וכן ה' משגיח אז על האדם רק שאין האדם מכיר שהוא עונש השגחיי, על הראשון התפלל עד אנה ה' תשכחני נצח, ועל השני התפלל עד אנה תסתיר את פניך ממני:

עד אנה תסתיר את פניך ממני: או יודע אתה בעניי ותסתיר פניך ממני, שלא תרצה לפנות אלי. ובדרש (שוחר טוב בשנויים): זה הוא שאמר הכתוב (זכריה ז יג) ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע. אמר רבי יצחק: מדה כנגד מדה. אמר הקדוש ברוך הוא לפי שאמרתי ארבע פעמים עד אנה: עד אנה מאנתם (שמות טז כח); עד אנה ינאצני (במדבר יד יא); ועד אנה לא יאמינו בי (שם); עד מתי לעדה הראה הזאת (שם כז): כך אני עתיד למסור אתכם ביד ארבע מלכיות, ואתם תצעקו לפני ארבע פעמים: עד אנה יי' תשכחני נצח בבבל; עד אנה תסתיר את פניך ממני במדי; עד אנה אשית עצות בנפשי (למטה ג) ביון; עד אנה ירום איבי עלי (שם), באדום.

נצח. לעולם:

ארבעה פעמים צעקה שכינה עד אנה, עד אנה מאנתם, עד אנה ינאצוני (במדבר יד יא), ועד אנה לא יאמינו בי (שם), עד מתי לעדה הרעה הזאת (שם שם כז), וכנגדן אמר דוד מלך ישראל, עד אנה ה׳ תשכחני נצח, עד אנה תסתיר את פניך ממני, עד אנה אשית עצות בנפשי, עד אנה ירום אויבי עלי (תהלים יג ב ג). עד אנה מאנתם, שלא לבייש האנשים אשר יצאו ללקוט ולא מצאו, וכן ביהושע כתיב חטא ישראל (יהושע ז יא).