Kommentar zu Tehillim 15:1

מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ: בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הולך תמים זה אברהם דכתיב התהלך לפני והיה תמים וכו':
(מכות כד ע"א)

מזמור לדוד יהוה מי יגור באהלך ומי ^* הוא"ו נתוספה על ידי הסופר השני; והאיש הזה היה, כפי הנראה, מדקדק גדול ועצום. ישכן בהר קדשך: אהלך הם השמים; וכנה אותם באהל, לפי שהם מתוחים כאהל; והר קדשך הוא הר המוריה ששם בית המקדש, לפי שהוא המקום הנכבד בארץ. וכן כנה אותם בהיכל כמו שאמר (תהלים יא ד) יי' בהיכל קדשו, יי' בשמים כסאו כמו שפרשנו. וכן ישמע מהיכלו קולי (שם יח ז). ומי יגור, ומי ישכן הם על הנשמה העליונה. ואמר: מי שעשה המעשים האלה בחייו תשכן נשמתו במקום הכבוד אחר מותו. ומה הם המעשים?

מזמור לדוד הנה מפורסם ברז"ל שהקב"ה עושה צל וחופות לצדיקים בגן עדן וקראו אהל כי החופה מאהלת עליו כאהל ואמר דוד כמגדיל הזכיות שצריך להשיגו ואמר מי יגור באהלך כלומר מי ומי יהיה הזוכה לכך שיהיה גר שם עד בא התחיה ולא יצטרך להתגלגל וישכון אח"כ בירושלים בהר קדשך בגוף ונפש: