Kommentar zu Tehillim 18:1

ביום הציל ה' אותו וגו'. כשהזקין וכבר עברו עליו כל צרותיו ונצול מהם:

למנצח לעבד יהוה מי ששם כל כחו וכונתו באל יתברך בכל עניניו הוא נקרא עבד יי'.

למנצח לעבד. הנה ראוי לשים לב אל תארו את עצמו בתואר עבד במזמור זה מבזולתו ולמה ייחס הדבר אל היום ולא אל ההצלה שהיה ליה למימר בהציל ה' אותו מכף כו' ולא ביום אחר שלא ביום א' היו שתי ההצלות מכל אויביו ומשאול ועוד כי גם שאול מאויביו ולמה הוציאו מכללם וגם הזכירו באחרונה כחותם בו ואחרי שאול היו לו אויבים רבים. אמנם הנה שתי מיני הצלות מציל הוא יתב' את הצדיק א' את נפשו ממות בהרחיק אותו מן החטא שנית בהציל את גופו מחרב אויביו ועל שתי אלו זימר נעים זמירות לעושיו והוא כי שתי מלחמות היו לפניו א' מלחמת הגוים ומזה לא היה לו פחד כי אם בגופו שמא יהרג אך מהנפש לא היה פחד פן יקרנו עון שמא יהרוג והשני מלחמת שאול כי אז תבאנה לו אימות מות הגוף שמא יהרג ומות הנפש שמא יהרוג ועל שתי ההצלות אמר למנצח כו' א' על שהיה בעזרו להיות עבד לה' ששמר אותו מהחטא וזהו למנצח לעבד ה' וגם על השנית והיא על הגוף שלא נהרג וז"א לדוד שהוא בשביל דוד הוא גופו שלא נהרג ופירש מה שאמר לדוד הוא ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו ומה שאמר לעבד ה' הוא ומיד שאול והוא כי ההצלה מיד שאול היה אפשר תהיה ע"י שיהרוג דוד באנשי שאול ויש בדבר סכנת עון פן ישלח ידו בדם נקי וה' היטב היטיב עמו שהצילו מידו מבלי שלוח ידו לא במשיח ה' ולא בזולתו מאשר אתו ע"כ הצלה זו גדלה בעיניו מכל שאר ההצלות וע"כ אשר דבר לה' את דברי השירה הזאת לא היה ביום הציל ה' אותו מכף כל אויביו עד היום שנצול בו גם מיד שאול ובאותו היום שנצול מיד שאול אז דבר את דברי השירה הזאת לה' כלם כאחד כאלו אז נצול מכלם כי זה שקול כנגד כל אויביו על כי בו היו שני הדברים כאחד ועל כן הוציא את שאול מכלל אויביו ואמרו באחרונה שהוא העיקר שבה הצלת הנפש עם הצלת הגוף .